 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: דיוויד סיגל
בימוי: סקוט מק'גי |
| משתתפים: טילדה סווינטון , גוראן ויז'ניק , ג'ונתן טאקר , ריימונד בארי |
הופעה ראשונה: ארה"ב 2001
משך הופעה: 99 דקות
|
|
|
|
מרגרט מעבירה את חייה בטיפוח בית המשפחה היפה על גדות אגם טאהו ובגידול הילדים. בעלה, איש חיל הים, נמצא במשימה רחוק מהבית. על החיים השקטים האלה מעיב ענן כאשר היא מגלה שבנה המתבגר הוא הומוסקסואל, ומעורב במערכת יחסים עם בחור שמבוגר ממנו בשנים רבות. ערב אחד היא שומעת את השניים רבים, ולמחרת בבוקר היא נתקלת בגופת הגבר על שפת האגם. מרגרט לא מהססת. היא גוררת את הגופה לספינה, משליכה אותה לאגם וחוזרת הביתה. נדמה לה לרגע שהשקט חזר אל חייה, אבל הגופה צצה במהרה ומרגרט מוצאת את עצמה קורבן לסחיטה. הקולנוענים סקוט מק''גי ודיוויד סיגל עובדים כצוות כבר מ 1990 סיגל למד ארכיטקטורה ואחר כך אמנות, מק''גי למד ספרות, היסטוריה של הקולנוע היפני ותיאוריה של הקולנוע, והרקע האסתטי של השניים ניכר בכל תמונה בסרט. ב"סוף עמוק" הם מעבדים למסך את ספרה של אליזבת סנקסי הולדינג, שכבר שמש ב 1949 כבסיס לסרטו של מקס אופולס "הרגע הפזיז", עם ג''ואן בנט כאם וג''יימס מייסון כסחטן. מק''גי וסיגל העבירו את העלילה משכונה קודרת על החוף בלוס אנג''לס לחופים הבהירים של אגם טאהו, והאגם הוא התפאורה וגם המטפורה העיקרית בסרט - הטוהר, הצלילות, היציבות, העומק והמסתורין, מצבי הרוח השונים של המים. המתח שעל פני השטח משקף את המתח הדרמטי של הסיפור ואת אישיותה של הגיבורה מרגרט הול. טילדה סווינטון הבריטית ("אורלנדו") בונה את האם האמריקאית כשילוב של קטיפה וברזל, וגוראן ויז''ניק ("RE") יוצר דמות מקסימה, אמינה ואנושית. "סוף עמוק" הוא סרט יפהפה מבחינה ויזואלית, מצולם להפליא, וזיכה את ג''יילס נוטג''נס בפרס הצילום בפסטיבל סאנדאנס2001
פילמוגרפיה נבחרת:
"תפר" (93).
אנגלית, תרגום לעברית.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|