|
|
|
 |
תיעודי |
 |
|
|
|
| |
| FROM SHTETL TO SWING |
מהשטעטל לסווינג |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: ארה“ב/צרפת 2006
משך הופעה: 58 דקות
|
|
|
|
בסוף המאה ה–19, תחילת ה–20, 2,500,000 יהודים עזבו מאחוריהם פוגרומים
ורדיפות והגיעו לאמריקה. אירוינג ברלין, ג‘ורג‘ גרשווין, בני גודמן ועוד רבים וטובים אחרים מבני הדור הראשון והשני של המהגרים היהודיים ממזרח אירופה, חיברו את מורשתם התרבותית יחד עם המושגים התרבותיים של עולם הג‘ז.
התוצאה: הם היו מי שעיצבו את פני התרבות במולדת החדשה. החלוצים הראשונים היו אדי קנטור (איזידור איצקוביץ‘), אל ג‘ולסון (אסא יואלסון), פאני ברייס (פאני ברוך) וסופי טאקר (סוניה קליש). הם לא התכחשו למורשתם, הרפרטואר שלהם היה מאד יהודי אבל צופים רבים מקרב הקהל, גם הלא יהודי, שנהרו למופעי הוודוויל, למועדוני הלילה הקטנים, להצגות בברודוויי, הגיעו במיוחד בשבילם.
תחילתו של הסרט במסע דרך השטעטל בהדרכת סרטי עלילה מהקלאסיקה היידית שנראים ממש כמו קטעי תעודה ארכיוניים (והם ערוכים בשילוב מרשים יחד עם קטעי תעודה אמיתיים).
חציו השני דן ביחסי הגומלין המרתקים ביןהיידישקייט ובין מסורות מוסיקליות אפרו-אמריקניות. לא שהכל זרם על מי מנוחות. הרבה חשדנות והרבה מתחים בין גזעיים הזינו את מערכות היחסים הסבוכות בין שתי התרבויות. פניו המושחרות של אל ג‘ולסון ב‘זמר הג‘ז‘ הן חלק מהמתח הזה וגם אדי קנטור נהג להצטבע. אבל ‘מהשטעטל אל הסווינג‘ הוא לא רק תחקיר, מרתק ככל שיהיה, ויש בו גם איכויות בידוריות מתבקשות: גראוצ‘ו מרקס שר על תרבות השנור, סופי טאקר בביצועים א לה בסי סמית ועוד כהנה וכהנה קטעי מפתח הקשורים לנושאו העיקרי של הסרט.
אנגלית ללא תרגום
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|