 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
מתח/פעולה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: ז'ורז' מרשל , לוצ'יה בוזה , ג'יאני אספוזיטו |
הופעה ראשונה: צרפת/איטליה 1955
משך הופעה: 108 דקות
|
|
|
|
גורזונה הוא טייקון קורסיקני חסר מצפון השולט ביד רמה על עסקיו ומנצל את חבר עובדיו בלי הנד עפעף. ואלריו הוא רופא הומני – ההיפוך המושלם של הקפיטליסט המרושע הנ"ל. אשתו איננה מבינה מדוע אין הוא עוזב את האי ופותח פרקטיקה פרטית בניס. סנדרו הוא פועל שפוטר ע"י גורזונה. את מעסיקו לשעבר הוא מאשים במות אשתו ובסערת ליבו מתפרץ לבית ומחסל את הרודן המתועב. ואלריו מעניק לו מקלט מפני הדמות החשובה ביותר של ''קוראים לו שחר'' – מפקח משטרה עם נטיות אמנותיות וטעמים אוונגרדיים, מעריץ גדול של סלוואדור דאלי ופול קלודל – מקצוען אינטליגנטי וחשדן ויחד עם זאת בן שיחה נעים ומנומס. בניגוד לרופא, לו קשה לראות את הניוון החברתי של סביבתו. ''קוראים לו שחר'' בנוי כמו סרט גנגסטרים קלאסי וכרגיל אצל בוניואל, העיסוק במיתוסים טעונים כמו דת פוליטיקה וחברה מדיף ניחוחות הומניסטיים. הוא עצמו רואה את הסרט כאחד משלושת הטובים ביותר שיצר.
צרפתית, תרגום לעברית ואנגלית.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|