|
|
|
 |
סוריאליסטי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: סילביה פינאל , ז'קלין אנדרה |
הופעה ראשונה: מכסיקו 1962
משך הופעה: 95 דקות
|
|
|
|
אחרי ערב באופרה חוזרים סניור נובילה ולוסיה אשתו לביתם, מלווים בתריסר וחצי אורחים לארוחת ערב. במקום להיפרד לשלום עם תום הסעודה מתמקמים האושפיזין בסלון. למחרת בבוקר, בלי שום סיבה, מסתבר כי הם אינם יכולים לעזוב. כך זה נמשך גם בימים ובשבועות הבאים, בסדרת אירועים המתחוללים עפ"י מיטב המסורת הסוריאליסטית – הכלא כבר אינו כל כך נוח, האוכל והמים נגמרים, הריטואלים הפרימיטיביים שלהם מסתיימים בפאניקה מוחלטת, צלו של המוות מתחיל לרחף מעל.
הרי "גוויות ואורחים מתחילים להסריח אחרי 24 שעות" גורס פתגם מכסיקני עתיק. לא סרט קליל ומלא תקווה הוא ''המלאך המשמיד'' וכרגיל אצל בוניואל, גם הבשורה שלו איננה פשטנית ושווה לכל נפש. יש פה, בעיקר בהתחלה, חזרות עצמיות מכוונות, יש מעבירים בין המיידי למופשט וחזרה למה שנראה כריאליסטי - לא בדיוק פשוט לאחד בין הרוח הסוריאליסטית ובין האמונה המרכסיסטית.
את הפרשנות ליוצר שמישהו תאר פעם את השקפותיו כ"אנרכו-מרכסיסטיות", כדאי לחפש במלותיו שלו: "התכוונתי ליצור מטאפורה אודות השפעת המודרניזם על האדם המודרני... האימג''ים, כמו אלה של החלום למשל, אינם משקפים מציאות ריאליסטית מסוימת אלא ההם המציאות בכבודה ובעצמה".
ספרדית, תרגום לאנגלית.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|