 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
תיעודי |
|
|
|
|
| |
| THE HEART OF JENIN |
הלב של ג'נין |
|
|
|
|
|
| |
הפקה: ארנסט לודוויג גנזרט, אולי פאו
תנועה: ליאון גלר, מרכוס וטר
ציורים ועיצוב: נדב הקסלמן |
הופעה ראשונה: 2008
ארץ מקור: גרמניה
משך הופעה: 90 דקות
|
|
|
|
ג`נין, מחנה פליטים בו מתגוררים 15,000 איש בצפיפות רבה, מצמיח מתוכו יותר מחבלים מתאבדים מכל מקום אחר ואחד המוקדים הבעייתיים ביותר עבור הצבא הישראלי. ב־2005, אחמד חטיב בן ה־12, הגר במחנה פליטים זה, ביקש מהוריו רשות לצאת לקנות עניבה בשביל חגיגות עיד אל־פיטר. בדרך אחמד פגש שני חברים שלאחד מהם אקדח צעצוע. אחמד חוטף את הצעצוע ורץ לעבר טווח הראייה של הסיור הישראלי. לפתע, שתי יריות נשמעות. עשרים וארבע שעות לאחר מכן נפטר אחמד. "האם איבריו של בני יכולים להציל אחרים?" שואל אביו. תוך 12 שעות, לאחר קבלת ברכת האימאם של ג`נין ויידוע ראש גדודי אל־אקצא, השיג איסמעיל חטיב את הבלתי אפשרי: הסכמה כללית לתרומת האיברים. שישה אנשים, שללא תרומת איברים לא היו שורדים, מקבלים תקווה לחיים. מאז עברה שנה.
איך מרגישים ילדים החיים עם הלב והאיברים של ילד ערבי? מה חושבות המשפחות על המעשה העצום של איסמעיל חטיב? מה איסמעיל מאמין שהוא השיג עם מחווה זה של שלום? הסרט התיעודי החזק והמרגש הזה מוביל אותנו לישראל, לתוך השטחים הכבושים ולאנשים שלמדו לחיות עם קונפליקט יום יומי ואלימות, ולמרות זאת לא איבדו את התקווה לשלום.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|