|
|
|
 |
תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: צרפת 1955
משך הופעה: 32 דקות
|
|
|
|
עשר שנים לאחר שיחרור מחנות הריכוז, חזר הבמאי אלן רנה (“אשתקד במרינבאד“, “הירושימה אהובתי“) אל אתרי ההשמדה.
רנה בחר לעמת את התמונות הדוממות של המחנות הנטושים עם חומרי ארכיון מימי המלחמה. הטקסט שנלווה לדימויים נכתב והוקרא בידי המשורר והמסאי ז‘אן קירול, בעצמו ניצול מחנות הריכוז. בהשראת הגל החדש הצרפתי הוא חיבר באמצעים לירים בין זכרונות לכרונולוגיה יבשה, שיצרו מבנה עלילתי אניגמטי.
קומה נוספת של משמעות נוצרה בשילוב שבין צילומי הצבע מן ההווה לבין חומרי הארכיון וצילומי הסטילס מתקופת המלחמה שצולמו בשחור ולבן. בתוצאה, אחת התגובות הקולנועיות הראשונות לקיומם של מחנות הריכוז, התמודד רנה בכנות עם אחת התקופות המפלצתיות בהיסטוריה. בשפה קולנועית חדשנית הוא בחר להעיד על אופיו המרושע של המין האנושי, ואף הביע חשש כי “לילות וערפל“ מזעזעים שכאלו, עלולים להתרחש בשנית.
צרפתית, תרגום לאנגלית.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|