בימוי: ניר עברון
בעבודה "הד הקריות" ) 2008 (, מתייחס ניר עברון להיסטוריה של ענף הטקסטיל בישראל. הווידיאו מורכב מחומרי טלוויזיה ארכיוניים, המתעדים את ההפגנות והמחאות של עובדי אתא נגד סגירת המפעל בקריית אתא ב 1985־ , רגע אשר נחקק בתודעה הלאומית כסמל למעבר ממדיניות רווחה למדיניות של הפרטה ולהשלמה עם תהליכי הגלובליזציה. את חומרי הארכיון, שצולמו במצלמת 16 מ"מ בידי צוותי צילום של הערוץ הראשון, מכסים פיקסלים במניפולציה דיגיטלית. האופן שבו הפיקסלים מתחלפים ונטווים אל תוך צילומי הארכיון מתכתב עם הפעולה של תפירת הבגדים ועם השתי ו־ערב של הטקסטיל, וגורלם של צילומי הארכיון החומריים בעידן הדיגיטלי דומה לגורלם של חזונות חברתיים בעידן הגלובליזציה. (ישראל 2008, 8 דקות)

משל הדבורים
בימוי: יאן פטר האמר
"משל הדבורים" הוא שיר מאת ברנרד מנדוויל משנת 1705 , בו מציג המחבר את הטיעון שבניגוד לתפישה המקובלת אנשים טובים בעצם הופכים את העולם למקום רע יותר. על פי תפישתו מידות הנחשבות כמגונות כמו אגואיזם ותאוות בצע דווקא מעודדותשגשוג חברתי, ואילו מידות טובות כמו אלטרואיזם ויושר מולידות שמרנות וקפיאה קולקטיבית על השמרים. בעבודת הווידיאו שלו מציג יאן פטר האמר מומחה כלכלי צעיר המציג בבלי דעת את טיעוניו של מנדוויל, ותוך כך מדגים גם את אמרתו של הכלכלן הבריטי ג'.מ. קינס: "אנשי מעשה הרואים עצמם כפטורים מהשפעות רוחניות, הם בדרך כלל עבדיו של איזה כלכלן בר מינן". ( 2012, 8 דקות)

לאחר ההתרסקות
Director: Hito Steyerl
הערות על הכלכלה של כוח הכובד.
(2009, 9 דקות)