 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
|
|
|
|
| |
|
נאם ג'ון פייק: עיניים פקוחות לרווחה |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: 2010
ארץ מקור: גרמניה
|
|
|
|
סרט על אמן מרתק, שנדמה שרבים, גם אם שמעו את שמו, לא מודעים לפריצות הדרך שלו, לעובדה שהקדים את זמנו, ובצירוף מופלא של חיפוש טכנולוגי מסובך ומעמיק יחד עם יצר משחק ושעשוע, בישר את הוידיאו-ארט ואת השימוש באמצעים חזותיים-אלקטרונים ביצירות אמנות.
הוא נולד בסיאול ב-1932 ובנעוריו התרכז בנגינה על פסנתר. אחרי שסיים את לימודיו באוניברסיטת טוקיו עבר למינכן ושם פגש את קרל היינץ שטוקהאוזן, את ג'ון קייג' וגם את ג'וזף בויס, והחל להתעניין באמנות קונספטואלית שמערבבת עיסוק מוסיקלי עם התפתחויות טכנולוגיות עכשוויות (בעיקר טלוויזיה).
מכאן החל את דרכו כאחד האמנים המקוריים והפרועים של המאה ה-20. כפי שמראה הסרט, הוא לא נח לרגע, ומצויד באינטלקט מזהיר הוא המשיך לחפש, לחדש ולפרוץ גבולות, עד מותו ב-2006.
אנגלית, גרמנית תרגום לעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|