 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: 2012
ארץ מקור: הונגריה
משך הופעה: 40 דקות
|
|
|
|
להקת המחול המודרנית המובילה של הונגריה מביאה אל הבמה את הסטאבט מאטר, המזמור הדתי שנוצר במאה ה-13 ועוסק ביסוריה של האם העומדת למרגלות בנה הצלוב, מזמור שזכה לאינספור גרסאות מוסיקליות.
שתיים שונות מאוד מובאות כאן:
הראשונה, של ארוו פארט, המלחין האסטוני בן זמננו (שנחשב למלחין המודרני הפופולארי ביותר והמבוצע ביותר בעולם). הסטאבט מאטר שלו מתרכז ברגע הבשורה, ובו נודע לבתולה מרי כי היא נושאת את בן האלוהים ברחמה, ובמקביל, בחיזיון, היא רואה את הגורל שצפוי לו.
השנייה היא הסטאבט מאטר של ג'ובאני פרגלוזי בן המאה ה-18, אחת הגרסאות הטראגיות והנפלאות של המזמור, העוסקת בעצב התהומי של האם שאיבדה את בנה ובתחושת הסוף הנוראה המלווה את הריגוש העצום של הלידה.
שתי הגרסאות מלוות את המחול האקספרסיבי המשקף את עומקן של היצירות ואת מגוון הרגשות שהן מצליחות לבטא - משמחה דרך ייאוש ועד התעלות.
בימוי בלט: פטאקי אנדרס, כוריאוגרפיה: ג'ורוניקס תאמאס, תאורה: סטאדלר פרנק, תלבושות: ביאנקה אימלדה ג'רמייס.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|