|
|
|
 |
תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: איירין לוסטיג , מריה לואיזה גמבלה
בימוי: איירין לוסטיג
מוזיקה: מריה לואיזה גמבלה, איירין לוסטיג |
הופעה ראשונה: ארה"ב/רומניה 2002
משך הופעה: 90 דקות
|
|
|
|
האם היא היתה רובין הוד נשית וציונית? קורבן נוסף של השיטה הסטליניסטית? או פושעת רגילה ואנוכית? התשובה עבור הקולנוענית האמריקאית איירין לוסטיג נעוצה בסיפור חייה של סבתה, מוניקה סביאנו.
בשנת 1959 הסעיר את בוקרשט ארוע חסר תקדים - שוד חמוש של סניף בנק לאור יום. ששה אינטלקטואלים יהודים נודעים, פעילים קומוניסטים לשעבר, נעצרו והודו במעשה. חמשת הגברים נמצאו אשמים והוצאו להורג. על האשה היחידה, מוניקה סביאנו, נגזר מאסר העולם. היא זכתה לחנינה בשנת 1964, עלתה לישראל, ונפטרה בגיל 53 מהתקף לב. אחרי שראיינה את אמה, בתה של מוניקה, ואת אחותה של מוניקה ובעלה, נסעה איירין לוסטיג לבוקרשט ובלתה שם חודשים בלימוד רומנית ובעשיית הסרט, בנסיון לחשוף את הסוד האפל של המשפחה וללמוד את האמת על סבתה.
שמו של הסרט לקוח מסרט תעמולה מוזר של ממשלת רומניה. שנה לאחר הארוע יצא צוות צילום להסריט שחזור של השוד והמשפט, וחברי הכנופיה הוצאו מן הכלא ונאלצו להופיע בתפקיד עצמם. כולם נראים רע מאוד.
"שחזור" נפרש כסרט בלשי פיוטי. לוסטיג משלבת ראיונות, צילומים עכשווים של בוקרשט וקטעי ארכיון כדי לבחון את הסיפור שממשלת רומניה הסתירה במשך 40 שנה. היא מבקרת בבנק, בכלא, ויוצרת דיוקן שהוא בו בזמן סיפור משפחתי אינטימי ובחינה של רומניה של ימינו.
איירין לוסטיג נולדה באנגליה ב-1974 וחיה בבוסטון מאז 1978. היא בוגרת הרווארד בלימודי קולנוע ולימודים סיניים, ולמדה גם בסין ובלונדון לפני שנסעה לבוקרשט לצורך עשיית הסרט.
אנגלית ורומנית, צרפתית ועברית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|