 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
תיעודי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
בימוי: קרלוס סאורה
הפקה: גבריאל אריאס-סלגדו, רואיז חימנז, לסלי קאלבו
ציורים ועיצוב: פאקו בלדה
עריכה: קרלוס סאורה מדרנו |
משך הופעה: 88 דקות
|
|
|
|
הבמאי הספרדי הגדול קרלוס סאורה ממשיך לבחון את האמנויות המיוחדות שהתפתחו בארצו, עם הסרט המהפנט הזה שמביא את השירה והריקוד שמוצאם באיזור אראגון אשר בצפון ספרד, משם סאורה מגיע. אחרי שהביא את הפלמנקו, הטנגו והפאדו, מגיע תורה של האמנות המיוחדת הזאת, שסאורה מכיר היטב מילדותו. "זה מאוד אמוציונאלי," הסביר סאורה עם הקרנת הסרט בפסטיבל טורונטו, "לחזור אל מקצבי הילדות". החוטה, צורת הריקוד/שירה הספציפית לאיזור, ידעה ימים יפים ואפילו הונצחה בקולנוע הספרדי הישן, ממנו מביא סאורה קטעים. אבל מזה עשרות שנים שהמסורת הולכת ודועכת, וסאורה רוצה להחזיר אותה אל קדמת הבמה ולהראות אותה מתעוררת לחיים בסדרה של הופעות של יוצרים עכשוויים. בהפגישו רקדנים הבאים ממסורות שונות, הוא גם מבקש להראות את החוטה כעוד אפשרות לתקשורת, להחלפת דיעות, לגשר הזהב בין אנשים ותרבויות.
2016, ספרדית, תרגום לעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|