השחקנית הצ'כית לידה בארובה הייתה כוכבת גדולה בשנות ה-30. בארובה, ילידת 1914, הספיקה להתראיין לפני מותה בשנת 2000, והראיון הארוך הוא הבסיס לסרט המצמרר והמרתק הזה. בארובה מתרפקת על זכרונותיה, מזילה דמעות של התרגשות, ונזכרת בלי שמץ של סלידה, בהזמנה של היטלר לשתות איתו תה ובווידויו על כך שתמונתה עומדת על שידת הלילה שלו. "הוא היה מתוק," היא אומרת בעודה מדליקה עוד סיגריה. אבל הרומן הגדול שלה היה עם יוזף גבלס, שר התעמולה של היטלר, ורק בגלל התערבותה של מגדה גבלס, אשתו, שגייסה את היטלר להפסיק את הרומן הזה, היא נפרדה ממנו.

בראיון, כשהיא זקנה, שותה ומעשנת, מצטערת שפספסה את הקריירה ההוליוודית הגדולה שחיכתה לה, ונעדרת חרטה.

זהו דיוקן מעורר מחשבה על אמנית בימי כולרה, שרק על עצמה לספר ידעה והתעלמה בכישרון מזוועות העולם שהקיפו אותה ושהיא הייתה חלק בלתי נפרד מהם.