|
|
|
 |
תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
בימוי: דבורה מאי
הפקה: פארוק צ`אודרי, ליבן ת`יריון |
|
|
|
|
אקרם חאן וסידי לארבי צ'רקאווי הם שניים מהרקדנים/כוריאוגרפים הגדולים ביותר בעולם היום. הם נפגשו בשנת 2000 וגילו שיש ביניהם דימיון רב, בין השאר כי שניהם באו ממשפחות מוסלמיות וגדלו באירופה. שנים מאוחר יותר יצרו ביחד את הריקוד הווירטואוזי הזה, המובא כאן בשלמותו, ומראה יכולות מדהימות ויצירתיות אינסופית של שני רקדנים אקספרסיביים להפליא. הדואליות של הזהות שלהם מקבלת ביטוי לאורך הריקוד כולו, העוסק בשאלות של זהות וברגעים של שינוי – ממים לקרח, מחיים למוות. את הבמה חולקות עם הרקדנים שתי בובות בגודל אדם, שיצר הפסל הבריטי אנתוני גורמלי. הבובות הן הכל – לרגע הן שולטות וברגע הבא הן מתות, ובזכות המיומנות האדירה של שני הרקדנים, נדמה שיש להן חיים משלהם. את המוסיקה כתב ניטין סוני, המוסיקאי הבריטי ממוצא הודי, אך מלבד המוסיקה שלו, וממש לקראת סיום, יופתע הצופה הישראלי לגלות שיר מוכר מאוד שמלווה את היצירה אל סופה.
בריטניה, 2008 . אנגלית, תרגום לעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|