 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע אמריקאי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: 2015
ארץ מקור: ארה"ב , פורטוגל
משך הופעה: 89 דקות
|
|
|
|
המילה הכתובה
בוב קאופמן (1925-1986) היה משורר אפרו-אמריקאי, בן לאב יהודי ואם קתולית. בצעירותו היה ימאי והצטרף למאבק זכויות הימאים דרך ארגון הימאים הקומוניסטי. הוא נעצר רבות על ידי המשטרה, אך כשנעצר בניו-יורק בתחילת שנות ה-60 עבר סדרה של שוקים חשמליים (כחלק מ"ריפויו") שפגעו בו מאוד. הוא היה חלק מתנועת ה"ביט", ומי שחי בתקופה ההיא והיה מקורב לאנשי התנועה הכיר אותו. הוא חי על פי דרכו, תוך התנערות מוחלטת מהבורגנות, מהחיים הנוחים והיציבים, מפרסום ותהילה ומעשייה שיש בה איזשהו ניסיון לקדם את עצמו בעולם. נהפוך הוא; הוא עישן הרבה, שתה, ומצא עצמו לא פעם ברחוב, התקשה להיות אב ובן זוג, ורק דבק בדבר אחד: כתיבת שירים. הוא היה מקור השראה לרבים מבני דורו, ולולא מקורבים, ובעיקר אשתו, סביר שאיש לא היה יודע על קיומו ומכיר את שיריו הנפלאים.
הסרט מצליח להביא את האיש ואת רוח התקופה המיוחדת במינה שבה חי.
אנגלית, תרגום לעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|