ספטמבר, וזוג ישראלי עובר לגור בבניין הממוקם מעל סופרמרקט בשכונת מגורו שבטוקיו. חלון הדירה משקיף אל מקדש הצמוד לבית לוויות ואל צומת סואן. גשום וחם, והמזגן בדירה 905 לא מצליח לגבור על הלחות, ולכן הזוג הזה יורד למטה ומתחיל ללכת. וכך, מדי בוקר, במשך שלושת החודשים הבאים, השניים האלה יורדים במעלית הבניין, יוצאים אל הרחוב, ומשוטטים במעגלים ההולכים ומתרחבים, ומדברים ומסתכלים, ולפעמים הוא מוציא מצלמת כיס קטנהCanon S110) ) שהיא קנתה לו, מכוון אותה אל משהו בעולם – בדרך כלל אל אדם אחר – מרגיע את הנשימה, ומצלם. שנה אחר כך, בדירה בתל אביב, הצילומים מתחילים להתחבר זה לזה, ולגרור אחריהם מחשבות וזיכרונות וחלומות (ולפעמים היסודות נמהלים, ולא ברור מה היה ומה נחלם או הומצא).