 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
תיעודי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
ארץ מקור: ארה"ב
משך הופעה: 75 דקות
|
|
|
|
כל הדברים המתיישנים ומזדקנים עושים זאת בדרכם, מסבירה הצלמת רוזמונד פרסל, שמקדישה את חייה לצילום הדברים שאיש כמעט לא שם לב לקיומם. אבל היא רואה, ורואה את ההיסטוריה האלטרנטיבית שגלומה בחפצים האלה, כמו שמסביר הבמאי הדוקומנטרי ארול מוריס, מעריץ של עבודתה. הסטודיו שלה הוא מקום איסופם של חפצים – רהיטים ישנים, חתיכות מתכת, צעצועים, כלים – והוא ארץ פלאות, מקום שבו הרעוע והשבור הופך ליפהפה בעזרת מגע הקסם של פרסל. במיוחד היא אוהבת ספרים ישנים, ואת מה שהטבע עשה להם, כמו ספר שהפך לקן של מכרסם, וממחיש את המפגש בין האנושי לטבעי שמעניין כל כך את פרסל.
יצירתה מתחילה באיסוף עצמו, בהתבוננות, בקיטלוג וחלוקה של אוביקטים, ואחר כך בצילום וגם בכתיבה על מה שצילמה. צילומיה הופכים ליצירות מופשטות, שירה מצולמת, שבוחנת את התהליך שהכל וכולנו עוברים, מדבר חי לטבע דומם.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|