|
|
|
 |
הסטורי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: צרפת 2001
משך הופעה: 125 דקות
|
|
|
|
*אריק רוהמר בן ה-81 ממשיך בדרכו המיוחדת לחקור את דרכי המוסר וההתנהגות של האדם. אם רוב סרטיו מתרחשים בהווה ומאורגנים בדרך כלל במחזורים, הרי בין מחזור למחזור הוא נוטל לעצמו פסק זמן ועושה סרט היסטורי, שבסופו של דבר כוונותיו לא פחות אקטואליות מן הסרטים האחרים שלו.
כך עשה בסרטים היסטוריים קודמים כמו "לאנסלוט" ו"המרקיזה ד''או", וכך הוא חוזר ועשה עכשיו בסרטו החדש, שבא אחרי רביעיית "סיפורי ארבע העונות". סרטו מבוסס על זכרונותיה של גרייס אליוט, אשה סקוטית בת משפחת אצילים שנתקעה בפאריס בימי המהפכה הצרפתית אחרי שהיתה אהובתו של הדוכס מאורליאן, דודנו של המלך לואי ה-16 והיחיד ממשפחת הבורבונים שהיה תומך נלהב של רעיונות המהפכה ואף ישב בבית הנבחרים שלה. למרות שמציעים לה שוב ושוב דרכי מילוט, גרייס מאמינה ששום דבר לא יכול לקרות לה כי היא נמנעה תמיד מנקיטת עמדה פוליטית. אבל המציאות מוכיחה אחרת, כאשר צבת הקנאים של המהפכה הולכת וסוגרת עליה מכל הכיוונים.
מוסר הקנאות והפיכת המהפכה לרודנות צמאת דם הם חלק מן הנושאים שבהם נוגע רוהמר בסרטו המסוגנן, כשהוא משתמש בציורים שמועברים בצורה דיגיטלית אל הבד במקום בתפאורות של ממש, כדי להפחית את מחיר ההפקה של סרט תקופתי, שבתנאים אחרים היה צריך לעלות הון תועפות. מן הסרטים החשובים של השנה.
אריק רוהמר – נולד בנאנסי בשנת 1920. הוא אחד ממייסדי הגל החדש בצרפת, נטל חלק פעיל בעריכת "מחברות הקולנוע" ונודע כמבקר שנון וחריף ביותר. בכל סרטיו, המקובצים בדרך כלל במחזורים, כמו "אמרות וסיפורים", "שישה סיפורי מוסר" או "סיפורי ארבע העונות", בולטים הן השימוש בדיאלוגים מתוחכמים ביותר שתופסים להפליא את ??? המות השפה הצרפתית, והן הבנייה הקפדנית של מסגרות הצילום כדי להראות בדיוק ואך ורק את מה שהוא רוצה. בין סרטיו המפורסמים ביותר - "הלילה שלי אצל מוד" (1969), "אהבה אחרי הצהרים", "פולין על החוף" (1982), "הקרן הירוקה" ועוד.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|