 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
|
|
|
|
| |
|
אריך צייזל - חיים לא גמורים |
|
|
|
|
|
| |
בימוי: הרברט קריל
הפקה: רונלד פ.ווהן
צילום: רונלד פ.ווהן, יורג ויקטור וולטר
עריכה: גרנו גרסל |
הופעה ראשונה: 2013
משך הופעה: 75 דקות
|
|
|
|
סיפור חייו של אריך צייזל, שהפך לאריק (נדמה שבעל כורחו), אוצר בחובו מאפיינים רבים של ה-סיפור היהודי של המאה ה-20. צייזל נולד למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני בווינה ב-1905. בגיל צעיר מאוד גילה כישרון מוזיקלי וכבר כשהיה בן 14 התקבל ללימודים באקדמיה למוזיקה בווינה.
כמוזיקאי צעיר הלחין ואף זכה לתשומת לב אך מוצאו היהודי הקשה עליו לפרוץ, ואחרי האנשלוס, ב-1938, נמלט – תחילה לפריז ואחר כך לארה"ב. באמריקה חווה את חוויית המהגר בכל עוצמתה, ולמרות שהשתלב בתעשיית הסרטים (בין השאר כתב את המוזיקה לסרט "הדוור מצלצל פעמיים"), הוא ראה בכך התפשרות. הוא מת מהתקף לב בגיל 55, וכיום המוזיקה שלו חיה באולמות הקונצרטים ובהקלטות. בתו, שהתחתנה עם בנו של ארנולד שנברג, וכן נכדו, קולגות וחוקרים, מספרים על החיפוש שלו אחר מקום בעולם ובעיקר – על המוזיקה, שמובאת לאורך הסרט כולו ומוכיחה שאכן, חייו היו לא גמורים.
גרמנית, אנגלית, תרגום לעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|