|
|
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | | | | | 1 | 2 | | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | 31 | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קולנוע תיעודי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בימוי ותסריט: אלודי ללו הפקה: איזבל טרוק צילום: טריסטן גלנד עריכה: פיליפ בוק |
הופעה ראשונה: 2018 ארץ מקור: בלגיה
משך הופעה: 64 דקות
|
|
|
|
תיאו הוא תיאו אנגלופולוס הגדול, הבמאי היווני שנפטר בינואר 2012, באמצע הצילומים של סרטו. אלודי ללו, קולגה קרובה, שנדמה שעדיין מתאבלת על מותו, מתבוננת על יוון של היום, ומספרת לו עליה. זו יוון ששרויה במשבר עמוק, ובעיקר – יוון של הפליטים, שמנסים למצוא בה את מקומם אחרי שנאלצו להגר, לעיתים קרובות תוך סיכון חייהם.
אנגלופולוס היה במאי שחוויית הפליט והמהגר הייתה במרכז יצירתו, וללו אכן מתכתבת עם הנושאים העולים מסרטיו ועם תמונת העולם המורכבת והפסימית שיצר. מצלמתה משוטטת ומהדהדת שוטים שלו עצמו, כשמדי פעם היא חותכת אל סצנה מתוך אחד מסרטיו, כשברקע המוזיקה הנפלאה של אלני קרנדרו, שכל כך מזוהה עם יצירתו. ברגע אחד מלא משמעות, היא מצלמת קבוצה של פליטים, שצופים בילדים הנוסעים ברכבת ב"נוף בערפל". מילה לא נאמרת בסצנה הזאת, אבל המבט של הפליטים על פליטיו של אנגלופולוס יוצר רגע מופלא של שיתוף, ואולי אפילו נחמה.
צרפתית, יוונית, אנגלית ודארי, תרגום לעברית
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|