נינו ביטון, מוזיקאי מחונן ומאסטר של מוזיקה אלג'יראית ואנדלוסית קלאסית, הפך במהלך שנות ה-90 למורה הנערץ של קבוצת מוזיקאים צעירים בוגרי מחלקת הג'אז של האקדמיה למוזיקה, שגילו במורה שלהם אוצר בלום של ידע מוזיקלי ונפתחו, דרכו, אל עולמות יצירה שלא הכירו.
בתקופה שבה המוזיקה היהודית-ערבית נדחקה אל השוליים וכמעט נעלמה, נינו ביטון – עם אישיותו הכריזמטית ואהבתו העצומה למוזיקה הזורמת בעורקיו – הצליח להשאיר את המוזיקה הזאת בחיים ואף העמיד שורה של תלמידים וממשיכי דרך. מנהל פסטיבל המוזיקה היהודית בקראקוב מוקסם ממנו ומזמין אותו ואת תזמורת המגרב שלו לנגן שם, אך כדרכם של החיים, לא הכל מתקדם לפי הציפיות.