|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
הסנונית שמבשרת את בוא האביב |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: כריסטוף רוסיניון , כריסטוף רוסיניון , אריק אסו , אנטואן הברל
בימוי: כריסטיאן קאריון |
| משתתפים: מישל סרו , מאתילד סיינייה , מארק ברמן , ז'אן-פול רוסיון , פרדריק פיירו |
הופעה ראשונה: צרפת 2001
משך הופעה: 103 דקות
|
|
|
|
סנדרין, פריזאית כבת 30 שעשתה חיל בעולם המחשבים, מחליטה לעזוב הכל, לרכוש חוות עיזים נידחת במורדות האלפים הצרפתיים, ולהתפרנס מאירוח ומייצור גבינות וקונפיטורות. את המקום היא מתכוונת לשווק באמצעות האינטרנט. עפ"י סעיף מיוחד בחוזה הרכישה, לאדריאן - הקשיש הנרגן שמכר לה את המקום, אלמן גלמוד וחשוך ילדים - מותר להמשיך ולהתגורר במקום למשך שנה וחצי נוספות. במהלך נסיעה ברכבת הוא לוקה בהתקף-לב אבל סנדרין לא באה לבקרו. ולמה שתבוא? איש האדמה המחוספס הרי מחכך ידיים בהנאה בכל פעם שבה נדמה לו כי הנה, העירונית הרכרוכית נכשלת בניהול המשימה שנטלה על כתפיה. עם בוא החורף והשלג מנתק אדריאן את זרם החשמל למעונה ועכשיו, כשהחווה מנותקת, אין לה ברירה אלא להתחמם בדירתו. לאט לאט הולכים ומתחממים היחסים ביניהם ואחרי זמן, כמעט בלי להרגיש, זה הופך לאהבה.
האהבה מפחידה את השניים, מפרידה ביניהם. האם האהבה תמיד תנצח?
צרפתית, תרגום לעברית ואנגלית
סירטו הראשון של כריסטיאן קאריון, בעצמו יליד חווה חקלאית, צולם מהלך שתי עונות עם הפסקה של חצי שנה ביניהן (ולעונות השנה יש כאן תפקיד נכבד). ''הסנונית שמבשרת את בוא האביב'' בוחן בני אדם ורגשות באיפוק רב, מבלי לעשות דרמה גדולה מהחיים ומבלי לכפות עליהם או על הסיפור דבר. העלילה מתקדמת בעידון רב, בחום, בקצב איטי, אותנטי, ועם נגיעה
ריאליסטית מחד גיסא ופיוטית מאידך. אבל מי שראויים לקרדיט הגדול ביותר הן הדמויות ומי שמגלמים אותן - מאתילד סיינייה ומישל סרו.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|