|
|
|
 |
תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: ארה"ב/הולנד 2001
משך הופעה: 52 דקות
|
|
|
|
בשנות ה 70 עמד ריצ''ארד פרידמן, המכונה "קינקי", בראש להקת קאנטרי שנקראה "יהודוני טקסס" ושרה שירים כמו "כבר לא מייצרים היום יהודים כמו ישו", או "חור-תחת מאל פאסו". אפילו את פזמון הקאנטרי הראשון בהיסטוריה בנושא השואה. נאותות פוליטית לא בדיוק עמדה בראש מעייניו ופמיניסטיות זועמות יצאו כנגד שורות קונטרוורסיאליות ופרובוקטיביות שהושמעו בשיריו. לצד יצירות רגישות וקסומות אפשר היה לשמוע ממנו משפטים בנוסח "לדוד בן הזקן היה הרבה סמארק באף" ושאר מיני עלבונות וגסויות שעפים לכל העברים.
אבל בסה"כ היה קינקי פרידמן תופעה די נדירה בתחום הקאנטרי. קמה לו עדת מעריצים (וביניהם תוכלו למנות גם את ביל קלינטון המתראיין בסרט), הוא ניגן עם מיטב כוכבי הז''אנר. וילי נלסון למשל (הגורס כי פרידמן אינו יודע לנגן). אלא שנוכח המוניטין שבנה אי אפשר היה לקחת אותו ברצינות גם
כשבאמת התכוון לכך, ובסופו של דבר דעכה הקריירה המוסיקלית. קינקי פרידמן עזב את ניו יורק וחזר הביתה לטקסס.
בסיוע מימון משפחתי פצח בקריירה ספרותית שבה מיקם עצמו כבלש יהודי קשוח חבוש במגבעת סטטסון וסיגר קובני נצחי לעוס בפיו. יש הגורסים כי המעבר לעיסוק החדש בא אחרי שהציל בחורה משוד אבל כך או אחרת, גם אם לא הפך לכוכב שביט בשמי עולם הספרות, הרי הקריירה החדשה - שעיקרה בדיאלוגים שנונים ובהתייחסויות למאפייניו היהודיים של הגיבור - מוצלחת למדי וספריו תורגמו עד היום ללא מעט שפות.
אנגלית ללא תרגום
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|