|
|
|
 |
תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: ארה"ב 2002
משך הופעה: 77 דקות
|
|
|
|
כנסיית האמיש נוסדה באירופה של המאה ה 17 באמונה כי אין להטביל תינוקות - רק בוגרים שעמדו על דעתם מורשים לקבל על עצמם את הנצרות. חוקי הקהילה מאפשרים לבני/בנות ה 16 להתפקר ולהתנסות בחיי חולין "אנגליים" ושאר
עניינים שאחרי טקס ההטבלה לא יוכלו לחוותם עוד לעולם. לא מדובר רק בג''ינס נהיגה או שימוש בחשמל. בתקופת ה"רומפספרינגה" משוחררים הצעירים לעשות ככל העולה על רוחם - לעשן, להסתפר, ללגום עד דלא ידע, להתנסות
בסמים, רוקנרול, זיונים ומה לא - להתפרע באזורים שבבגרותם יהיו לא פחות מ"מגרש המשחקים של השטן". הזמן שבו מורשים צעירי הקהילה להתרשם מאורחות החיים בעולם החיצון יכול להימשך בין כמה חודשים לכמה שנים ורק בסיומו
יבחרו אם להצטרף לאורח חיי אבותיהם אם לאו. זה לא רק הבנים. גם הבנות, אפילו אם חלקן לבוש עדיין בשמלות המסורתיות, מוזמנות לבחון את החיים בחוץ כדי להבין מכלי ראשון את סיכסוך הנצח בין האמונה לבין פיתויי השטן.
לוסי ווקר הגיעה לעשיה דוקומנטרית אחרי קריירה בתיאטרון הבריטי ובטלויזיה האמריקנית. בחוכמה, ברגישות, באמפתיה יוצאת דופן כלפי מושאי מעקבה, היא בוחרת שלא להתייחס לאספקטים הסנסציוניים הגלומים בפן הלא מוכר של האמיש אלא מזמינה את הצופה להתוודע מקרוב להתלבטויות המלוות את בני הנעורים המבולבלים שכמו כל בני גילם באשר הם, מתקשים להחליט ולבחור בין מורשת אבות להתפקרות, בין השפעות ההורמונים לשכל הישר.
אנגלית ללא תרגום
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|