 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: איימי טינג , בן ואנג , ג'יימס ברנס , צ'ינה נג , סאקורה טינג |
הופעה ראשונה: ארה"ב/סינגפור 2001
משך הופעה: 87 דקות
|
|
|
|
בחיפוש אחר חיים טובים יותר בורחת אה נה מחבלי הכפר של סין ומגיעה לניו יורק. אם שם עברה הצקות פיזיות ורגשיות בגין סיבות שתתבהרנה בהמשך הסרט, הרי פה היא מתכוונת להגשים את החלום האמריקאי. מבחינתה מדובר בלא
פחות מבעל מושלם, מישרה טובה, אוטו יפה ובית גדול ומוקף גינה. עד שזה יתממש היא מוצאת עבודה במסעדה סינית ומקום מגורים בקומה שמעל. לא רחוק מהמסעדה, בתחנת גרנד סנטרל, מתקיימים מפגשים בין מהגרות זה מקרוב באו
לבין גברים אמריקאים. כאן יש חלוקה ברורה בין מיס סושי (יפנית) למיס קימצ''י (קוריאנית) למיס וון טון (סינית) - חלוקה שלא אומרת דבר לגבר האמריקאי המצוי שאינו יודע להבחין בין זו לאחרת. האם המהגרת הצעירה תמצא אהבה וביטחון? האם מחד גיסא היא תצליח להשתחרר ממועקת העבר שעדיין טורדת את מנוחתה ומאידך לחצות את הקו המפריד בין שתי התרבויות הכל כך שונות?
''מיס וון טון'' מערב טכניקות וסיגנונות שונים - הרומנטיות של הקולנוע הסיני הקלאסי, עיסוק בהווה המוחשי, "הריאליסטי", סצינות חלומיות, ועוד מרכיבים המניעים את סירטו הראשון של מנג אונג בין תיחכום לתום. אפשר היה להתייחס למפגש בין התרבויות בכובד ראש ולהניע אותו כמקובל על סף הדיכאון. הבחירה של אונג שונה ומקרבת את הצופה יותר לתחושה של אגדה: "מבחינות רבות ''מיס וון טון'' הוא חלום פרוידיאני בנוסח הסיני של אה נה... ההשראה לעיצוב דמותה באה, כמובן, מההתנסות הפרטית שלי כמהגר".
מנדרינית ואנגלית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|