 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: אריאן אסקאריד , ז'אן-פייר דארוסן , ז'ראר מיילאן , ז'ולי-מארי פארמנטייה |
הופעה ראשונה: צרפת 2002
משך הופעה: 124 דקות
|
|
|
|
מארי-ג''ו היא אשה בת 40 פלוס, נשואה ואם לילדה בגיל ההתבגרות. בתחילת הסרט היא מקרבת להב של סכין לאמת ידה. לכאורה, איזו הצדקה יש לחשיבה על התאבדות? חייה הרי יפים ודניאל בעלה הוא הלא אדם טוב וסבלן. הבעייה:
במקביל לאהבתה אותו מאוהבת מארי-ג''ו גם במרקו, ספן המתגורר בסמוך. משתי האהבות הללו אין מפלט, האחת איננה יכולה לבוא על חשבון האחרת. בתחילה מתקיימת הפרשייה המקבילה בחשאי אבל גם כשהיא בוקעת לאור השמש, גם אם
דניאל מתייחס לעניין בסלחנות ומוכן להמתין לאשתו כמה זמן שצריך, מארי-ג''ו איננה רואה איך יוצאים מהמבוי הסתום...
כמו כל הפילמוגרפיה שלו, כמו ''מריוס וז''נט'' ו''מקום בלב'', כמו ''העיר רגועה'' שהיה אחת ההצלחות הגדולות של פסטיבל ירושלים דאשתקד, גם סירטו החדש של רובר גדיגיאן, ה11- במספר, מתרחש בעירו האהובה מרסיי, גם בו מופיע צוות שחקנים מוכשר במיוחד, גם הוא בנוי מתסריט מאוזן, מסתייע במצלמה רגישה, ויודע מתי לשבץ איזה קטע מוסיקלי. סיפורים על אהבת אשה לשני גברים ראינו כבר לא מעט בקולנוע, אבל כאן הוא מנוצל בדרך אחרת לגמרי. מידיים אמונות של במאי בשל המבין את מהות אמנותו לפני ולפנים, לא נקבל הרי פתרונות מלודרמטיים פשטניים. מה שיש לגדיגיאן להציע זה בעיקר חמלה ואהבת אדם - טיפול מעודן במצב אנושי מוכר המתבצע תוך התמקדות בפעילויות מוכרות המעשירות את הסיפור, מקנות לו אמינות וחושניות, ותורמות את התחושה יוצאת הדופן של קירבה אינטימית לדמויות.
צרפתית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|