|
|
|
 |
תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: רובין אנדרסון
בימוי: בוב קונולי |
הופעה ראשונה: אוסטרליה 2001
משך הופעה: 89 דקות
|
|
|
|
בוב קונולי ורובין אנדרסון זכורים לטוב מ''השכנים של ג''ו ליהי'' (פסטיבל ירושלים 1989) ומ''קציר שחור'' (פסטיבל 1992). אם הסרטים ההם שוטטו בקרב תושבי פפואה, גינאה החדשה, הפעם משתחל צמד הדוקומנטריסטים הישר ללב ליבו של הקונסנזוס התרבותי האוסטרלי ובוחן שנה בחייה של אן בויד - מלחינה מפורסמת ומי שעומדת בראש המחלקה למוסיקולוגיה בפקולטה לאמנויות של אוניברסיטת סידני. תקציב מחלקתה הולך ומתכווץ חדשות לבקרים והקיצוץ האחרון פירושו ויתור על סטנדרטים אקדמאים בסיסיים ואיום סגירה ממשי. בויד המתחילה את המפגש עימנו כאשה אחראית, אולי אפילו שמרנית, הופכת מיליטנטית וראדיקלית יותר ויותר ככל שנמשך המאבק. השינוי הזה נלכד כהלכה בעדשות מצלמתם הרגישה של קונולי את אנדרסון. לכל האורך מדובר באשה מעורבת ואיכפתית שלוקחת הכל ללב, אבל אחרי שנות התשה מצד בירוקרטיה ערלת לב נאלצת גם אידיאליסטית עיקשת כמותה להיכנע.
''להתמודד עם המוסיקה'' עוקב בסקרנות, צעד אחר צעד, אחרי אן בויד מטפלת בעניינים מינהליים שלא הוכשרה להתמודד עימם, עם הצורך להחליט בין כיוון פסנתר לרכישת מהדקים - גיבורה טרגית עם כוונות נאצלות הנאלצת להיאבק בתוך שיטה שפשטה את הרגל מבחינה מוסרית. הסרט בנוי היטב ולא מעט אנשים במקומותינו יוכלו להזדהות עם סאת ייסוריה המלאה של הגיבורה. הבמאית רובין אנדרסון נפטרה לפני ארבעה חודשים והקרנות סירטה האחרון בירושלים מוקדשות לזיכרה.
אנגלית ללא תרגום
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|