|
|
|
מתח/פעולה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוצרים: קרולין טיווה מאת: לטישיה קולומבני בימוי: לטישיה קולומבני |
משתתפים: אודרי טוטו , סמואל לה ביהן , סופי גיים , איזבל קארה , קלמנט סיבוני |
הופעה ראשונה: צרפת 2002
משך הופעה: 100 דקות
|
|
|
|
בעיני אנג''ליק אהבה פירושה לואיק.
לואיק: קרדיולוג, נשוי לאחרת, בקרוב אבא…
יש לא מעט מכשולים בדרך אל האושר. בכל זאת, כשאוהבים מקווים, בתשוקה, בטירוף…
צרפתית תרגום לעברית
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (1 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 1. הביקורת שלי
| | | | כאן לא אמלי, תודה ושלום. אם ציפיתם לקומדיה רומנטית בכיכובה של אודרי טוטו שובת הלבבות , נכונה לכם אכזבה. אנג'ליק (טוטו) מאוהבת עד כלות בלואיק הנשוי וההריוני. מה יהיה? אנג'ליק מקווה לטוב, אנחנו סקפטיים, ואז הסרט מחליט שהוא סרט אימה דה לה שמעטה.
אוהבת, לא אוהב מגיע אלינו רכוב על כנפי ההצלחה המסחררת של אמלי. הסרט מנצל את הפרסונה הקולנועית המלבבת של טוטו, בכדי לתעתע בצופים שנפלו שדודים אל מול חינה הכובש, עוד בסרטה הקודם. הסרט סובב כולו סביב תחבולה קולנועית קצת צפויה מראש (עליה נרמז קלות בשמו העברי): מה שנדמה לכם הצופים כאהבה תמימה הוא למעשה התפרצותה הרצחנית של מחלת נפש אצל גיבורה פסיכוטית. אז מה זה אומר? שאהבה היא פסיכוזה? שמי שמתאהבת בגבר נשוי סופה להתאשפז? שפנטזיות מובילות לאיבוד צלם אנוש? ניחוחות של מסרים שמרניים נוסח שנות השמונים עולים באפי. אבל האמת היא שלקולמבני אין שום דבר חדש או מעניין לומר לנו על הקשר שבין אהבה לאובססיה, או למחלת נפש, אחרת היוצרת לא היתה מפנה עורף לדמותה של אנג'ליק דווקא כשנוסף ממד עומק שכזה לנפשה הפגומה. קלות הדעת התסריטאית בה הופכת המלאכית (אנג'ליק) לפאם פאטאל, מוותרת מראש על עומק פסיכולוגי לטובת גימיק, ומכאן ואילך הסרט מאבד כיוון עד לסופו המרתיע. קליל ואופטימי זה לא, וגם תובנות מעמיקות - אין. לא נותר אלא להתנחם בעיצוב החזותי המוקפד ובקסמה של השחקנית הראשית.
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|