 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| יוצרים: אליונה ואן דר הורסט , מאסז'ה אומס , סטפן קאמפ , פרנק ואן דן אנגל |
הופעה ראשונה: הולנד, 2005
משך הופעה: 90 דקות
|
|
|
|
מאז רעידת האדמה בדצמבר 2003, באם, עיר בדרום אירן הפכה לעיי חורבות. 43,000 תושבים נהרגו וכ-70,000 נותרו פצועים וחסרי בית. המצלמה משוטטת בעיר כמו רוח רפאים, עוקבת אחר התושבים שניצלו ומתעדת את שיחותיהם האינטימיות עם יקיריהם שנספו באסון.
הכל חשוף בסרט הזה: הקירות החיצוניים קרסו ושלדי מטבחים, אמבטיות ומיטות ילדים מגובבים זה בצד זה. הפליטים, כמו העיר, מגלים את רחשי ליבם ותוך כך, נוגעים ביחסים שבין גברים לנשים באירן ובשאלות על אמונה והיחס אל אלוהים.
קשה שלא להיזכר ב"הירושימה אהובתי" של אלן רנה בזמן הצפייה. כמוהו, "קולות מבאם" מצליח להתחקות אחר עקבות הנפש ההרוסה ויוצר מרחב שיכיל ולו במעט את הכאב.
הסרט זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל ניון 2005 ובפסטיבל טרייבקה 2006.
פרסית, תרגום לעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|