|
|
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קולנוע ישראלי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הופעה ראשונה: 1948
משך הופעה: 72 דקות
|
|
|
|
בשנת 1947 יצא העיתונאי והסופר היהודי-אמריקאי מאיר לוין לתעד את תלאותיהם של ניצולי השואה, חסרי הבית, שנדדו במשך חדשים, לעיתים שנים, ברחבי אירופה בתקווה להגיע לפלסטינה. בנוסף לתיעוד הישיר של האירועים ההיסטוריים, לוין החליט לשלב בסרטו סיפור בדיוני, המגולם על ידי שחקנים והמתאר את גורלם של זוג ניצולים הנפגשים בוורשה לאחר המלחמה, מתאהבים ומחליטים לעלות לארץ.
התוצאה: סרט יוצא דופן לא רק בנוף הקולנוע התעמולתי-ציוני של התקופה, אלא בתולדות הקולנוע בכלל. "הבלתי לגאליים" הוא סרט המערב דוקומנטרי ופיקציה ושבמהלך צילומיו נדרשו ניצולי השואה לשחק בסרט תוך כדי שהם נאבקים על גורלם בסיטואציה היסטורית דרמטית. הסרט מכיל השפעות ברורות של הניאו-ריאליזם האיטלקי ומעלה גם שאלות עכשוויות על יחסי מציאות-בדיון בקולנוע. אולם סרטו של לוין הוא בראש ובראשונה תיעוד מפעים של האודיסיאה של הניצולים, ממחנות העקורים באירופה ועד לשערי פלסטינה שם נעצרת אוניית המעפילים "לא תפחידונו" על ידי הצבא הבריטי.
אנגלית, תרגום לעברית
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|