|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: הדי טמסי , ב. אריקה בודנר , מיקלוש ב. סקלי |
הופעה ראשונה: הונגריה 1984
משך הופעה: 119 דקות
|
|
|
|
חמש דמויות די ביזאריות - שלושה גברים ושתי נשים - חיות באותה דירה. בעלת הדירה היא אישה קשישה, בנה חומד את רכושה, האחות הנאה שמטפלת בה מביאה עימה הנה גם את מאהבה, ועוד גר כאן גבר קשיש עם בעיות כלכליות. החמישה חושפים בפנינו את הכאב, החרדה וההשפלה הכרוכים במצבה של כל אחת ואחת מהן. עיקר הסופרלטיבים שליוו את יציאת הסרט, השוו בין הנושאים הממלאים את עולמו של הקולנוען הצעיר לבין אינגמר ברגמן ואוגוסט סטרינדברג. "קסבטס נדחף לכיוונים מעוותים, דמוניים", ניסה מישהו אחר את כוחו והיו גם מי שראו השפעות מגרינאוויי וראול רואיז. אי אפשר היה גם בלי להעלות את השם מיקלוש יאנצ''ו. אבל ''אלמנך של סתיו'' איננו סתם עוד חשיפה של נבכי הנפש האנושית או איזושהי דרמה פשטנית על מערכות יחסים בין בני אדם. עיקר ההתפעמות באה נוכח התרגום הויזואלי שמקבלות ההתרחשויות ומאבקי הכוחות בין הדמויות השונות. זה מתחיל בזוויות הצילום הקיצוניות והלא כל כך מקובלות, נמשך דרך הכוריאוגרפיה הוירטואוזית של המצלמה, ומסתיים בעיצוב הצבעים העשיר (אצל יוצר שכל הפילמוגרפיה שלו היא בשחור-לבן) - הכל על מנת להדגיש את תחושות המחנק שבהן הוות הדמויות. כאן כבר אפשר להגיד שזהו, בלה טאר מצא את הדרך החדשה שלו. עכשיו הוא כבר לא יוצר צעיר זועם ונבוך אלא אסתטיקן היודע בודאות לאיזה כיוון תישא אותו יצירתו: המורכבות התמטית והסגנונית של ''שטן טנגו'' ו''הרמוניות ורקמייסטר''.
הונגרית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|