|
|
|
 |
תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
מאיה פליסצקיה – פרימה בלרינה |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: צרפת, 2002
משך הופעה: 58 דקות
|
|
|
|
היא רקדה בקרמלין ביום הולדתו של סטאלין, ואף זכתה ב"פרס לנין" – הפרס הגבוה ביותר המוענק ברוסיה לאמנים. הקריירה שלה פרחה בימי שלטונם של סטאלין ויורשיו, אבל בגלל מרדנותה ואופייה הלוחמני נקלעה לא אחת לעימותים עם השלטון הקומוניסטי.
בגיל שבו רקדניות תולות את נעלי הבלט שלהן, החלה מאיה פליסצקיה בקריירה שנייה:
הפרימה בלרינה שרקדה על במת ה"בולשוי" במוסקבה את כל תפקידי הנשים ברפרטואר הקלאסי - החלה לעבוד עם כוריאוגרפים של מחול מודרני ולחבר בעצמה כוריאוגרפיות חדשות.
הסרט הוא פורטרט של אמנית גדולה אשר הטביעה את חותמה על דורות של רקדנים, לא היססה להביע דעות בלתי פופולריות, ונאבקה בשלטון הטוטליטרי. משולבים בו קטעי מחול רבים של התפקידים שרקדה פליסצקיה בתיאטרון "בולשוי" ועל במות אחרות בעולם.
וידאו, רוסית וצרפתית, תרגום לאנגלית
ביקורות
בימוי
הפקה מייקל רוטמן
צילום אן קריפונוף, אליזבת קפניסט
עריכה ולדימיר ברקמן
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|