 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: רודולף הרוסינסקי , ולסטה צ'רמוסטובה |
הופעה ראשונה: צ'כוסלובקיה 1968
משך הופעה: 102 דקות
|
|
|
|
מעשה בעובד פשוט בבית לוויות שאוהב עד מאד את עבודתו. מבחינתו, בשריפת הגופות יש אקט מטהר, אחרי הסבל שהעביר עולמנו את הז"ל האומלל. כשהוא מרצה את משנתו הנ"ל באיזו קבלת פנים הוא מרשים מאד פקיד כלשהו במנגנון הנאצי ששולט על פראג. הלה מבקש מגיבורנו להתחקות אחר מפגשים של הקהילה היהודית, מפני שלטענתו מדובר בעם שאיבד לחלוטין את דרכו. גיבורנו נעתר, מעביר דו"ח על רשמיו, ועד מהרה הופך למנהל בית הלוויות.
עת מתברר לו כי אישתו, שבדמה זורמים גם גנים יהודיים, עלולה לסכן את המשך הקריירה הקברנית, הוא תולה אותו באמבטיה, וגם רמזים לצאצאיו הוא מעלים במהירות. כן, כן, החיים קצרים ויש כבשנים גדולים לנהל... יוראי הרץ מביים פארסה שחורה על אדם שנטוע, אידיאולוגית בין הנאציזם לבודהיזם, לא פחות ולא יותר. את הגיחוך של הדמות המרכזית, על המתח שבין תדמיתה הבורגנית לזרמים האפלים ששוצפים בנפשה, הוא מפליא לתאר באמצעות שימוש אפקטיבי במצלמה דינמית, עם עדשות מעוותות ומשחקי עריכה סופר מניפולטיביים.
התוצאה, שיצאה למסכים רגע לפני שהרוסים כיבו את האביב של פראג, נחשבת ככל הנראה למלקוש של אותה עונה מופלאה.
צ''כית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|