|
|
|
 |
קולנוע ישראלי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: הולנד/ פלסטין 2002
משך הופעה: 80 דקות
|
|
|
|
הטרנזיטים הם אמצעי התחבורה הפופולרי ביותר בשטחים הכבושים. אנו עולים לרכבו של רג''אי, נהג מקומי המצרף אותנו אל נוסעיו המזדמנים למען נתוודע לתלאות הפלסטינים בימים הרעים שאותם אנחנו חיים. רג''אי הוא מין כזה "הנהג שלנו חברמן" שמכיר כל שביל עוקף מחסום באזור רמאללה וסביבתהּ. הכלכלה בגדה קשה, כמות הטרנזיטים עושה את התחרות לעזה, ואת פרנסתו הצדדית מוציא נהגנּו מהפצת קלטות ודיסקים פירטיים. למעט אגרוף שהוא חוטף מאחד החיילים במחסום, לא תמצאו פה אלימות קשה אלא התבוננות סרקסטית במתרחש מצידהּ השני של האֵין גדר. מפי אזרחים תמימים נשמע שמץ מסיפורי ההשפלות ה"קטנות" שהם נאלצים לחוות בדרכים ובמחסומים ונלמד משהו על מחיר הכיבוש, על רשע שהופך לבנאליה יומיומית עבור בני אנוש כמוני וכמוך. האני אבו אסעד הוא קולנוען פלסטיני יליד נצרת. בפסטיבל ירושלים 99'' הוא הציג את ''הפרגית ה-14'' ולפני שנתיים את ''נצרת 2000''. מעגל האיבה המתרחב בשלוש השנים האחרונות הפך את הישראלים אטומים לכל מה שנוגע בסבל שכניהם. סרטו החדש מעניק לנו מגע בלתי אמצעי עם מה שנעשה שם בשמנו, ומשמיע את מה שיש לפלסטינים לומר על תדמיתנו בעיניהם ועל הפיגועים שנעשים אצלנו בשמם. נקודת המבט האירונית, זו שנותנת בדרך כלל כוח לחלשים, היא גם זו המעניקה ל''פורד טרנזיט'' את כוחו.
ערבית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|