|
|
|
 |
קולנוע ישראלי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: ענת הלחמי , ענת הלחמי , דניאל מירן , לביא בן גל
בימוי: ענת הלחמי
מוזיקה: סאבלימנל, תאמר נאפר |
הופעה ראשונה: ישראל 2003
משך הופעה: 72 דקות
|
|
|
|
סאבלימנל המתואר בסצינת הראפ המקומית כ"מחדש השפה העברית", מציג את עצמו כראפר הציוני הגאה הראשון. מנגד, תאמר (TN), ראפר ערבי מלוד שהפך לאליל תרבות של נוער ערבי-ישראלי, גאה לא פחות בזהותו הפלסטינית. כמו שני תאומים סיאמיים, סאבלימנל ותאמר הם שני חלקיו הבלתי נפרדים של אותו סכסוך לא פתור המגדיר את חיינו.
סאבלימנל הופיע במועדונים מחתרתיים בת"א כשתאמר היה מגיע מלוד ומביט בו בעיניים כלות ומעריצות. שנה לאחר מכן הפך תאמר עצמו למושא הערצה במגזר הערבי, עם קהל צמא לגיבור שידבר את שפתו. אט אט, המסרים החברתיים הנוקבים של תאמר פינו את מקומם למסרים לאומיים פרו-פלסטיניים. באותו זמן, סאבלימנל הפך ברוח הניאו-פטריוטיות הישראלית למותג של מחנה הימין.
על רקע הקיטוב הגובר נקלעים השניים לדו-קרבות מילוליים המתחילים בהופעות ראפ ספוגות אלימות, סקס ופוליטיקה, ונסגרים מחוץ למועדונים, בהיתקלויות ליליות שמובילות בדרך כלל להתפכחות. ראפר פטריוט ציוני וראפר ערבי לאומי משתמשים בכוח המילה והמוסיקה כדי לומר בכל העוצמה את מה שהפוליטיקאים בישראל, על סף מלחמה, לא מצליחים לנסח. האם הקיטוב ימנע מהשניים להגיע להידברות דרך שפתם הבינלאומית, שפת המוזיקה?
הסרט צולם לאורך שלוש שנים במעקב אחר סאבלימינל ותאמר - כל אחד לחוד, ושניהם יחד ומתעד את סיפורם המקביל-הנפגש-המתרחק-וחוזר חלילה של שני משוררים זועמים בתקופה אלימה ונטולת תקווה.
עברית וערבית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (4 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 4. לא מיתבייש
 | |  | | אני יהודי בלב ובדם וכל הזמן אני הולך עם מגן דוד!!!כי אני לא מיתבייש במה שאני ומי שאני...!!לדעתי כל בנאדם שחיי במדינה הזאת צריך ללכת עם מגן דוד.כי זה הדבר היחיד שמיחד תעם העדה שלו והאמונה שלו..!!
אני עם מה שסאב אומר:"מי שחכם לא נישאר שמולני...מי שכן צריך ללכת להיבדק אצל רופא דחוףף".
זה הפיזמון של שיר שכתבתי ביגלל המצב המחורבן הזה:
"מפיגעים ורציחות כבר נימאס לנו ליחיות
כי נפש יהודי עומיה
להיות ישראלי במדינה זאת התשובה הנכונה...!"
אמ סי נארו ....היום אולי תכירו אותי בתור אם סי יולי
הוסף תגובה | |  | |  |
| 3. אמיתי
| | | | אני יהודי, אני גר בגילה ומכיר את היריות מקרוב (מדי) , אני אוהר את המוזיקה של סאבלימיל.
ועם כל זה ולמרות כל זה אני מבין כל מילה ומסכים בכל מילה עם תאמר כי מה שהוא אומר זה אמיתי מילה במילה וחבל שאנשים לא לוקחים ברצינות את האדם הזה
הוסף תגובה | | | | |
| 2. עצוב
| | | | עצוב מאד שהעם היהודי לא מוכן לקחת אחריות על מעשיו
לא רוצה לשמוע את הצד השני ומתבצר בתוך הצרות שלו
היהירות והרחמים העצמיים
ראבאק לכולם קשה כולם סובלים ואלימות באה במקום לשבת ובאמת להקשיב
תאמר הוא אמן אמיץ ואני מזדהה עם דעותיו "למרות" שאני יהודיה וגדלתי במקום שבו כל-כך נוח שקל מאד לעצום את העיניים
אני חושבת שאנשים כמו סאב אולי באים עם כוונות טובות אבל הם מתנשאים מעל הערבים והשלום שהם מציעים הוא רק בתנאי שהיהודים ינגנו כינור ראשון והערבים ינגנו כינור שני
הוסף תגובה | | | | |
| 1. עם מגן דוד עד יומי האחרון.......
| | | | אני יהודיה וזאת הגאווה שלי
אף אחד לא ייקח ממני את הגאווה שיש לי בלב!
אני חיה פה...ופה זה ארץ ישראל,עם דגל כחול לבן ומגן דוד, עם המנון שמדבר על הציונות ועל ירושלים שלנו
מי שלא מוצא חן בעיניו יכול לקחת את הרגליים שלו ו....
הסרט הזה זה המסר שלנו בתור יהודים שאנחנו כאן ואף פעם לא נלך מכאן!!
וכולנו צריכים להאמין בזה ולא לברוח מכאן אלא להישאר כאן עם ראש מורם!
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|