|
|
|
 |
קולנוע ישראלי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: דן סיטון , הלמר בושל , תור בן מיור, דן סיטון
בימוי: דן סיטון ותור בן-מיור
מוזיקה: דני רייכנטל |
הופעה ראשונה: ישראל/ארה"ב/גרמניה 2003
משך הופעה: 67 דקות
|
|
|
|
"ג´יהאד", "שוהאדה" ו"שאהידים" הם מושגים דתיים שהפכו לחומרי חדשות. הסרט "בשם האלוהים" מרחיק אל קהילות של האיסלם הפונדמנטליסטי כדי לברר אותם.
תומכי אל קאעידה בפקיסטן, נערות במדרסות (אולפנות) ונשים בתוך המשפחות מצהירים על נכונות לתת הכל למען נצחון האמת של האל וקעקוע מה שהם מגדירים כפגיעה באיסלאם וחוסר צדק עולמי. אם מגדלי התאומים היו קצהו של הקרחון, זה הבסיס שלו.
בדרום לבנון פורח פולחן השוהאדה ודיוקנם הקורן של השאהידים המזכיר איקונות קדושים, מתנוסס בכל פינה. עצרות עם ושיעורים בבתי ספר מעגנים אותו בתודעה. החיזבאללה, "מפלגת האלוהים" מראה את הדרך. בטקסי ה"עשורה" השיעית מקיזים המאמינים את דמם כשבועת מחויבות לדרכו של חוסיין, אבי השיעה שנפל על קידוש אמונתו. האקסטזה מתפתחת למראה בוטה וקשה לצפייה. נשמעים גם קולות המציעים פרשנות אחרת לרצון האל - העשייה היומיומית המתקנת היא כשלעצמה שדה המאבק וההקרבה של היחיד והחברה.
הסרט מביא צילומים ייחודיים ומגיע למקומות שלאדם החילוני והמערבי אין גישה אליהם. המסע אל האמונה הקיצונית הוא מסע אל מעבר לקו האדום של הצופה. יש בו יופי מהפנט, אמפטיה, דחיה ופחד. בשם האלוהים אנשים מוכנים ללכת עד לקצה. הפרשנות שלהם לכוונתו קובעת את הדרך.
אורדו, פשטו, ערבית ואנגלית, תרגום לעברית ואנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|