|
|
|
 |
קולנוע אמריקאי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: גונתר הנפגארן , אנג'לה כריסטלייב
בימוי: אנג'לה כריסטלייב, שטפן קיאק |
הופעה ראשונה: גרמניה/ארה"ב 2002
משך הופעה: 80 דקות
|
|
|
|
אם הינכם קוראים את הטקסט להלן בטוח כי גם אתם, כמו רבים מחבריכם, רואים את עצמכם כחובבי קולנוע נלהבים. ג''ק, אריק, הארווי, ביל ורוברטה הם לא סתם חובבים חובבניים אלא מכורים אנשים עם אובססיה שהשתלטה להם לגמרי על החיים. הם נוהגים לצפות בשלושה, ארבעה, ולפעמים גם חמישה סרטים ביום וכל אחד א מהם ראה כמה אלפים טובים בימי חלדו.
הם יכולים לצטט סרטים סוג ד'' שגם מי שחיברו מדריכי סרטים עבי-כרס לא צפו בהם, הם מכירים כוכבניות משנות ה-30 המוקדמות ששמותיהן לא יאמרו לכם דבר. יש בהם אפילו מי שמכיר את הסרטים על פי אורכם המקורי ואבוי לו למי שיגזול ממנו פריים. אחר מתרץ העדר בת זוג מחייו ברף הגבוה שכוכבות הקולנוע הניחו בפני בנות תמותה (רק סינמניאקית אחת, אמנם בעלת מוניטין, יש בין מי שנבחרו לאכלס את הסרט). הם גרים לבד או עם מישהו מההורים גם אחרי שעברו את גיל ה-40 והחיים האמיתיים לא משחקים אצלם תפקיד. משמעות יש רק להתרחשויות על המסך ומה שקורה מחוץ לאולם האפל, יהיו אלו חתונה או הלוויה, איננו רלוונטי.
תמהוניים נופלים על פי רוב קורבן ללעג סביבתם. אנג''לה כריסטלייב ושטפן קיאק אינם מתפתים ובוחנים את גיבוריהם כעוד פן מעניין של החיים בניו יורק.לפעמים הסינפילים הללו מצחיקים, לפעמים טרגיים, אף פעם הם לא נלעגים. באקט הסיום צופים החמישה יחדיו בגירסה מוקדמת של הסרט שבפניכם ומתייחסים לעצמם כ"אתנחתא קומית".
אנגלית ללא תרגום
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|