|
|
|
 |
קולנוע גרמני |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: טיל שמרבק , איאן דילתי, זילקה פרזיך , יוסטוס פאנקאו
בימוי: איאן דילתי |
| משתתפים: סוזן-מארי וראגה , קלאוס גרונברג , היידמארי רוהוודר , רוברט לוהר , וולפגנג פאקהאוזר |
הופעה ראשונה: גרמניה 2002
משך הופעה: 90 דקות
|
|
|
|
חייה החדגוניים של לנה, אשתו של הכומר הפרוטסטנטי בקהילה כפרית בדרום גרמניה, מורכבים מהכנת כריכים לבעלה הרודני בבוקר, טיפול בגיסתה הנכה והאכזרית בשעות היום, ליווי מקהלת הכנסייה בנגינתה אחה"צ, מזיגת המרק לפינכה בארוחת הערב, מין משעמם בלילה, וזהו לא הרבה יותר מזה. מהבעת פניה ניתן להבין כי הרוטינה הזו לא בדיוק עונה על התקוות שהיו לה פעם מהחיים.
הזדמנות להגשמה עצמית באה כאשר מתקלקלת מכוניתה והיא מתוודעת למוסכניק המקומי, שעליו היא מפוצצת את כמיהתה לחום. כדי להוסיף עוד משהו לתחושת חוסר הביטחון, מסתובב לו באזור רוצח סדרתי ולבעתה האוחזת בתושבים יש תפקיד חשוב בהמשך העלילה...
איאן דילתי, יליד סקוטלנד, בחר לפצוח בקריירה קולנועית בגרמניה, המקום שבו למד. "ערגה", חלק אחרון בטרילוגיה אישית וגם סרט הגמר שלו, מלמד על קולנוען בטוח בעצמו שיודע בדיוק מה הוא עושה ולמה. נקודת המוצא הסיגנונית סגפנית, השפה הקולנועית חסכנית, הטייקים ארוכים מאד, קלאסטרופוביים ומלחיצים, ואין בסרט הרבה דיבורים (ואלה שישנם, גם הם חרישיים למדי). האופן שבו מגלמת השחקנית את הדמות הראשית קשור אף הוא לגישה הזו. אל תוך התסריט ופעילותה היומיומית של לנה, רוקם דילתי כל מיני דקויות וניואנסים התורמים לאוירה ולתחושת הבדידות, הפגיעות והשבריריות המאפיינת את כל הדמויות, בלי יוצאת מן הכלל.
ערגה זכה בפרס לאופרד הזהב של פסטיבל לוקרנו .2002
גרמנית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|