|
|
|
 |
תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: מרין קרמיץ , קרולין אליאשף, לואיז ל. לאמבריש,, קלוד שברול , אדוארדו סרה
בימוי: קלוד שברול |
| משתתפים: נטלי ביי , בנואה מאג'ימל , סוזן פלון , ברנרד לה קוק , מלאני דוטי |
הופעה ראשונה: צרפת 2002
משך הופעה: 104 דקות
|
|
|
|
על רקע הבחירות המוניציפליות בבורדו, שלושה דורות של משפחה צרפתית מתעמתים עם שמועות זדוניות הקשורות בפגמים מוסריים המכתימים את עברם. זו, במשפט אחד, עלילת סרטו החדש של קלוד שאברול שמאז סרטיו הראשונים, שנמנו על יריות הפתיחה ל"גל החדש" לצד סרטי גודאר, טריפו ורנה-ועד עצם הימים האלה, בקריירה הכוללת למעלה מ-60
כותרים, ממשיך לחקור את האופי החמקמק של מעמד הביניים הצרפתי.
כמו בלא מעט מסרטיו (הטקס, ושיקוי לילה שהוקרן בפסטיבל 2001, אם נזכיר את האחרונים שנראו אצלנו), גם כאן הוא מקדיש אנרגיה להתבוננות בשגרות היומיום הקטנות המאפיינות את חיי גיבוריו הבורגניים: ארוחות, טקסים, התכנסויות והאופן שבו מבטא המעמד את עצמו באמצעות חפצים (בית, בגדים או אפילו הטייה מושלמת של הפעלים). מאלה
הוא תופר את האריג שלא מצליח לכסות על הסודות הקטנים, על הרצח שצף מבין צללי העבר ומערער בעוצמה את השאננות המשפחתית. אגב כך הוא חושף את הצביעות המעמדית.
ביד אמן, אחרי ככלות הכל-שאברול הוא מהבמאים המנוסים והמיומנים ביותר שפועלים היום-הוא יודע בדיוק איפה צריך למקם את המצלמה וכיצד לקבל הופעה מדוייקת מאנסמבל השחקנים המצוין שלו (שלושה דורות של שחקנים צרפתים שעושים בדיוק במידה את מה שצריך).
האכויות הללו, לצד הטון המשועשע-לעיתים והאבחנות השנונות, הופכים את פרח הרוע לאחד משיאי יצירתו.
צרפתית, תרגום לעברית ואנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (1 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 1. כמובן דברים טובים
 | |  | | ראיתי את הסרט עוד שהיה בקולנוע והבנתי דברים מסויימים- במיוחד ששברול לא אוהב להסביר....
אבל אתמול ראיתי אותו שלוש פעמים ברציפות בשביל עבודה ללימודים- יש כל כך הרבה עומק בסרט שחבוי מתחת לשולחן
מדהים
הוסף תגובה | |  | |  |
|
|
|
|