|
|
|
 |
קולנוע רוסי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: אלכסנדר גוטמן , גוטמן, סרגיי ליטויאקוב , צלום: אלכסנדר
בימוי: אלכסנדר גוטמן |
הופעה ראשונה: רוסיה/גרמניה 2002
משך הופעה: 96 דקות
|
|
|
|
שתי טרגדיות גדולות חווה העם הארמני במאה ה-20: שואה ורעידת אדמה. ואז, משום מקום ובלי הכנה מוקדמת, באה העצמאות. בעקבותיה, לאור התוצאות החברתיות הרות האסון של הפרקטיקה הכלכלית החדשה בכל מחוזות בריה"מ לשעבר, עזבו יותר ממיליון בני אדם את הרפובליקה הצעירה. עוד טרגדיה.
כל אלה אין פירושם שגם הרוח האנושית עזבה את הארץ וניכרת בו באלכסנדר גוטמן אהבת ארמניה ויושביה. לפיכך הוא בוחר לעקוב אחר כמה פשוטי-עם מהעיירה גיומרי, שנחרבה כמעט כולה ברעידת האדמה של שנת 88. הפעילות היומיומית של כולם קשורה לבית הקברות העירוני: נער יתום, חופר קברים, כומר ושני בוני מצבות.
"פרסקו " משרטט דיוקן אימפרסיוניסטי מרשים של ההוויה הארמנית, דיוקן שהוא בה בעת הימנון לניצחון בן האנוש ולאמונתו העזה בחיים. לא בכדי שמור תפקיד מיוחד בסרט לטקסים החשובים של החיים הלוויה, חתונה, הטבלה. אפשר היה לנקוט בגישה צעקנית או להתנשא מעל לתרבות השונה אבל גוטמן בוחר להתייחס לגיבוריו בדרך פמיליארית ולבחון אותם בסיגנון שליו, רגוע, לא עיתונאי.
את היכולת והניסיון שצבר במהלך הקריירה שלו כצלם ובמאי, הוא משקיע בבניית קומפוזיציות מדוייקות. אלה מקנות לפרסקו איכויות ליריות הקושרות אותו לעידן קולנועי אחר שבו למונח רייטינג לא הוקנתה עדיין הילת הקדושה השורה עליו כיום; איכויות החוצות בקלילות כל מחסום של שפה ותרבות ומניחות את הסרט במקום גבוה בהרבה מאשר סתם עוד
יצירה אתנוגרפית.
ארמנית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|