|
|
|
 |
קולנוע ברזילאי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: דימיטרה לוצ'ו , רנאטו פלקאו
בימוי: רנאטו פלקאו |
| משתתפים: היקו גומז , אילנה קפלן, , כרמם סילבה , פדרו ג'יל, , ג'פרסון סילברה , איסיס מדרוס |
הופעה ראשונה: ברזיל/ ארה"ב 2002
משך הופעה: 70 דקות
|
|
|
|
בבית דל בשולי העיר חי פדרו עם אשתו מרגרטה, ילדיהם, הסבתא ושלל קרובי משפחה. אמנם בצמצום, אבל פרנסתו באה לו מעבודה על פס ייצור של הרכבת מכוניות. יום אחד מתבשרים כולם כי במקום בני אדם ירכיבו מכונות את המכוניות.
עם דמי פיצויי הפיטורין ועם תג של מנהל שיווק שמצא במפעל הוא שב הביתה כדי לארגן את מסיבת יום ההולדת של מרגרטה אשתו האהובה. סכום הפיצויים במעטפה גבוה משמעותית מהמקובל ופושעים נמצאים עכשיו על עקבות גיבורנו,
גם שוטרים.
רק ילדי רחוב ידידותיים מחלצים אותו מרודפיו אלא שבלשים מושחתים באזרחית מחסלים את מגיניו. פדרו מתחיל לפזר את הממון. הוא רוכש חליפה מפוארת, עורך את המשתה המיוחל לבני משפחתו; קודם בבית ואח"כ במלון פאר. כמו תמיד, בסוף מגיע שלב התשלום והצורך להתמודד עם המציאות...
רנאטו פלקאו התמחה עד היום בסרטים קצרים ודרמות טלויזיה. סרטו הארוך הראשון מהווה מעין אינטרפרטציה מודרנית לעידן הראינוע ואין בו אף לא מילה מדוברת אחת, גם לא כותרות-ביניים. תוך שהוא עושה שימוש מודרני בפסקול מגוון הקובע את הקצב, מצוייד ביכולתלתרגם עלילה לויזואליה, עפ"י כללי הסרט האילם החל בצילומי שחור-לבן וכלה במימיקות של השחקנים מעלה הקולנוען הטרי קומדיית מחאה חברתית ברוח ההומניזם הצ''אפליני.
הבסיס הסיפורי האיתן חמוש בכמות נאותה של ארס המופנה כלפי הפערים החברתיים העצומים שמאפיינים את החברה הברזילאית.
ללא דיאלוגים
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|