|
|
|
 |
קולנוע ברזילאי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: ז'וזה פאדיליה, מרקוס פראדו , סזאר מוראס, מסלו גורו
בימוי: ז'וזה פאדיליה |
הופעה ראשונה: ברזיל 2002
משך הופעה: 119 דקות
|
|
|
|
משמים אנו בוחנים את המבנה הגיאוגרפי המורכב של ריו דה ז''נרו כדי להגיע לפרשת חטיפתו של אוטובוס ע"י הומלס בשנת .2000 בגיל שש היה סנדרו עד לרצח אמו ואח"כ ניצל מהטבח המזעזע שערכו שוטרים-סמויים בילדי רחוב על מדרגות כנסיית קנדלאריה. חלק ניכר משנותיו הקצרות עבר עליו במוסדות. לפרשת החטיפה נקלע במקרה אחרי ניסיון שוד כושל. הפעולה שלו נראית הכי חובבנית שאפשר ואפילו דרישות לכופר אין לו.
תקרית החטיפה מסוקרת כל העת בשידורים חיים בתחנות הטלויזיה של ריו. האספסוף המגיע למקום, בעידוד השיסוי התקשורתי, ממתין להתפתחויות אלימות. כל כך הרבה נשק, כל כך הרבה הסתה, ודי ברור כי העסק לא יוכל להסתיים בלי שפיכות דמים.
ככל שהסרט מתקדם אנו מיטיבים להכיר יותר ויותר את הבחור המבוהל המנפנף באקדחו לכל עבר וככל שאנו לומדים עליו יותר, כך הולכת וגוברת מידת הסלחנות שלנו כלפיו וכלפי מצוקתו; לפחות עד לאקט הרצחני של הסיום. באמצעות קצב נכון, תוך שילוב אפקטיבי של תיעוד חי (מצלמות הטלויזיה מתעדות מכל זווית אפשרית כל רגע ורגע של החטיפה), יחד עם שרטוט הביוגרפיה של סנדרו והרקע החברתי שהוביל למצב, מצליח ''קו 174'' לשמור על מתח בריא לכל אורכו.
התוצאה היא כתב-אישום חריף המפנה אצבע כלפי החברה והמשטרה, אבל לא פחות מהן כלפי הצמא לדם שמפגינים אמצעי התקשורת וכלפי תרומתם הישירה להידרדרות האלימה.
פורטוגזית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|