|
|
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הופעה ראשונה: טייוואן 2000
משך הופעה: 72 דקות
|
|
|
|
סרט ראשון של במאי צעיר, שזכה לתמיכתו המלאה של הו השיאו-השיאן, אחד ממפיקי הסרט. סרט מפתיע בכל המובנים, הוא מכיל בתוכו, למרות הסיפור הפשוט לכאורה, תמצית של רוב התכונות המאפיינות את תרבות החיים הסינית, כשהן מועברות לצופה לא בצורת הרצאה אלא כחלק בלתי-נפרד מן העלילה עצמה.
אחרי שעבר תאונת דרכים שבה נפגעה כף ידו ונמחקו ממנה כל הסימנים המזהים, נאלץ טונג-צ''ינג ליטול על עצמו את בית העבוט של אביו, שאושפז בבית חולים. הוא מבלה בכלוב הקטן שבמרתף אחד הבניין ברחוב ראשי את רוב שעות היום והלילה. חברתו נמצאת לידו רוב הזמן, הם משוחחים זה עם זו ועם הלקוחות שבאים מדי פעם למקום או המכרים שמבקשים להתעדכן בשלום ההורים, עד שמופיעה במקום אשה צעירה שמציעה לטונג צ''ינג דרך מפתיעה למכור את הסחורות שנשארו תקועות בבית העבוט כי איש לא בא לפדותן.
הבמאי השיאו יא-צ''ואן מצליח איכשהו להניע את המצלמה שלו בזוויות בלתי-צפויות ולנצל את כל הפוטנציאל הטמון בקיטון הקטן שבו מתרחשת רוב העלילה, אם כי גם מראה העיר והרכבת התחתית שלה, שם מתרחשות הסצינות האחרונות, מקבלות צביון שונה מכל מה שידענו קודם.
השיאו יא-צ''ואן נולד בשנת 1967 ולמד במכון הממלכתי לאמנות של טייוואן. מאז שנת 1988 הספיק לביים מספר סרטים קצרים, חלקם בווידאו, והיה עוזר לבמאי הו השיאו-השיאן בסרט "פרחי שנחאי". "בבואת מראה" הוא סרטו העלילתי הראשון.
פרס הבימוי וההישג האמנותי – פסטיבל סלוניקי 2001
ציון לשבח – פסטיבל ואנקובר 2001
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|