|
|
|
 |
קולנוע ברזילאי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: ברנו סילביירה , סרג'יו מקלר
בימוי: חוזה אנריקה פונסקה
מוזיקה: דאדו וילה-לובוס |
| משתתפים: מורילו בניסיו , קלאודיה אברו , נטליה לאג'ה , חורחה דוריה , חוזה ווילקר |
הופעה ראשונה: ברזיל 2003
משך הופעה: 112 דקות
|
|
|
|
מיגל רואה את עצמו כעוד מפסידן מובטל בעיר שמלאה בהם, ועכשיו, אחרי שהפסיד התערבות על משחק כדורגל, הוא עוד צריך ללכת למספרה ולחמצן את השיער. להפתעתו, מיגל אוהב את המראה החדש. הוא מרגיש כמו מישהו, נסחף על גל ההתלהבות, ומזמין את הספרית החתיכה לצאת אתו. מיגל לוקח אותה לבר להשוויץ מול החברים, אבל סואל, בריון מקומי, לא מפסיק להציק לו. בסוף לא נותרת למיגל ברירה אלא לקחת רובה ולחסל אותו. הוא משוכנע שזה הסוף שלו, שהוא הולך לכלא. אבל להפתעתו הוא הופך לגיבור שכונתי: כולם מברכים אותו על שפטר אותם מהבריון, קונים לו משקה או שולחים לו מתנות. אפילו השוטרים טופחים לו על השכם. החיים היו יכולים להיות טובים אלמלא תקף את מיגל כאב שיניים נורא. אין לו כסף לשלם עבור הטיפול והרופא מציע לו עסקה: מיגל יחסל בתמורה את האיש שאנס את בתו. מיגל באמת לא רוצה להרוג עוד מישהו, אבל כאב שיניים זה דבר נורא, וזו יכולה להיות תחילתה של קריירה מופלאה.
סרט הביכורים של חוזה אנריקה פונסקה הוא סאטירה מתוחכמת על הקשר בין אלימות להצלחה חברתית. הוא עובד עם תסריט שכתב אביו, הכותב הנודע רובן פונסקה, ומביט בציניות על המציאות הכל כך אלימה של ברזיל העירונית המודרנית. "האלימות של התרבות היא מדהימה", הוא מספר. "שדדו אותי לפחות חמש פעמים כאשר גרתי שם". הסיפור המסוגנן והקצבי על גורל, אלימות ומי חמצן, שמושפע בבירור מן האבסורדיות של טרנטינו וההומור של ג''רמוש, הוקרן לראשונה בברלין השנה וזכה להצלחה בפסטיבלים ברחבי העולם. "איש השנה" זכה בפרס סרט הביכורים בפסטיבל סן פרנסיסקו 2003 ובפרסי הבימוי, השחקן וחביב הקהל בפסטיבל הקולנוע הברזילאי במיאמי 2003.
פורטוגזית, תרגום לאנגלית
הפקה: פלביו ר. טמבליני, לאונרדו מונטיירו דה בארוס, חוזה אנריקה פונסקה
תסריט: רובן פונסקה, עפ"י הרומן "הרוצח" מאת פטרישיה מלו
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|