|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: ז'אן-קלוד בץ , פיליפ דוסרט , אלברט ירגנסן , נאדין מוז , ז'אן-פייר רסנאר
בימוי: אנדרה דלבו
מוזיקה: פרדריק דבריז |
| משתתפים: ז'אן מריה וולונטה , סאמי פריי , ז'אק ליפה , אנה קרינה |
הופעה ראשונה: צרפת/בלגיה 1988
משך הופעה: 108 דקות
|
|
|
|
פלנדרס של המאה ה-16 כורעת תחת הכיבוש הספרדי ושלטון הטרור של האינקוויזיציה. זנון ליגרה, גבר מזדקן ומסתורי, מגיע אל ברוז'' תחת שם בדוי. זנון נוסע כבר שנים ברחבי אירופה בנסיון להמלט מידה הארוכה של האינקוויזיציה, והוא עייף. הוא חוזר אל עיר הולדתו כדי למצוא מקלט ושלווה. נצר למשפחה אריסטוקרטית, הוא איש כנסיה מוסמך, פילוסוף, רופא ואלכמיסט. עכשיו הוא מבקש לחיות חיים פשוטים ולרפא את העניים. השיטות שלו מעוררות מחלוקת, הדעות שלו לא קונבנציונליות, אבל בעזרת הכומר המקומי הוא מצליח להקים מרפאה ובית מרחץ. כאשר הכומר גוסס, הוא דוחק בזנון להמלט לאנגליה. זנון שורף את כל כתביו, אך מתקשה להחליט: האם לעזוב או להשאר ולענות למאשימיו, בידיעה שהמחיר עלול להיות כבד מאוד?
ב"האלכימאי" מעבד דלבו אל המסך את ספרה ההיסטורי של מרגריט יורסנאר. דלבו סיפר בראיון שנמשך אל האיכויות האוניברסליות והאינטלקטואליות של הרומן. הוא הרגיש שיוכל להלביש את הפרשנות שלו על הסיפור ועדיין להשאר נאמן לרוחו של הספר, ויורסנאר סמכה את ידיה על השינויים שעשה, שחזקו את הקשר בין העלילה לתקופה הסוערת הזו. דלבו הסביר שחשב בזמן עשיית הסרט על הגיבורים של ימינו, שנרדפים בגלל הנון-קונפורמיזם הפוליטי, הדתי, המיני או הגזעי שלהם. "זנון", הוא הוסיף, "הוא כולנו". החזרה של זנון הביתה מאפשרת לדלבו לעסוק בנושאים החביבים עליו: הזמן, היכולת לחזור אחורה בזמן, האחריות של היחיד. את זנון מגלם ז''אן מריה וולונטה, שבונה דמות מתוחכמת, מיוסרת, מורכבת ומעוררת מחשבה. הסרט, שעתיד להיות סרטו האחרון של דלבו, נטל חלק בתחרות הרשמית בקאן 1988.
צרפתית, תרגום לאנגלית
תסריט: אנדרה דלבו, עפ"י ספרה של מרגריט יורסנאר
צילום: לוק דריון, צ''רלס ואן דמה, אלה ואן דן הוב, וולטר ואן דן אנדה
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|