|
|
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוצרים: מרטין מרינאק, מוריס טינשאן , רוברטו צ'יקוטו, לואיג'י מוסיני , אוטר יוסליאני , וויליאם לובשנסקי בימוי: אוטר יוסליאני מוזיקה: ניקולאס זורבישווילי |
משתתפים: ז'אק בידו , אריגו מוזו , אן קרבץ-טמבסקי , נרדה בלנשט |
הופעה ראשונה: צרפת/איטליה 2002
משך הופעה: 123 דקות
|
|
|
|
אין דבר גרוע יותר מתחילתו של עוד שבוע. תשאלו את ונסן. ונסן עובד בבית חרושת (ללא עישון!) וחי בכפר קטן בצרפת עם אשתו, אמו המבוגרת ושני בניו, שרואים את סבתא הרבה יותר מאשר את ההורים. טיפוסים אחרים בכפר כוללים כומר מציצן והטלסקופ שלו, דוור שקורא את המכתבים של כולם, וקרוקודיל שמישהו השאיר בגינה של ונסן. יום אחד לונסן נמאס. הוא לווה כסף מאבא שלו ונוסע לוונציה. שם הוא פוגש את קרלו, ואצלו זה אותו סיפור: משפחה שמתעלמת ממנו, עבודה משעממת בבית חרושת (ללא עישון!) והרבה שתיה. הוא פוגש גם ידיד מזדקן של אביו - רוזן גאוותן ומר-נפש (שמשוחק על ידי הבמאי עצמו). ונסן עוד ימשיך במסעותיו סביב הים התיכון ויחזור הביתה לגלות שדבר, כמובן, לא השתנה.
מאז החל מביים סרטים ב-1961, עם "אפריל" שנפסל להקרנה על ידי השלטונות הסובייטים, בנה לעצמו הבמאי הגרוזיני אוטר יוסליאני (1934, טביליסי) פילמוגרפיה יחודית עם סרטים עדינים וזוכי פרסים, שבהם הקומדיה היא מרכיב הכרחי של המצב האנושי. יוסליאני מביט בדמויות שהוא יוצר ובעולם בו הן חיות באירוניה מפויסת וגולש לנגיעות כמעט סוריאליסטיות. רוחו של ז''אק טאטי מרחפת מעל לסאטירות החברתיות המעודנות שלו ומתמזגת במלנכוליה הקווקזית שהיא מורשתו של הבמאי. סרטו האחרון, שיוצר עוד עולם קסום, שליו ופיוטי, זיכה אותו בפרס הבימוי היוקרתי ובפרס חבר המבקרים (פיברסקי) בפסטיבל ברלין 2002.
צרפתית, תרגום לאנגלית
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|