 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: מרכוס סלין , פקה לטוסארי , פיני הלסטט , קימו טאבילה
בימוי: אלכסי מאקלה
מוזיקה: תומס קנטלינן |
| משתתפים: ג'ספר פקונן , לורי נורקסה , פיטר פרנזן , ניקו סארלה , וסה-מאטי לוירי |
הופעה ראשונה: פינלנד 2003
משך הופעה: 119 דקות
|
|
|
|
אוטו, מאטי, אילקה וארו חיים את חייהם בצלו של אב עריץ ואכזר, שסובל מפרנויה סכיזופרנית. האב שולט בהם ביד ברמה, באגרוף קמוץ ובצליפות חגורה, ואת הצ''ק של ביטוח לאומי הוא מוציא על אלכוהול. הוא נוהג לצטט את התנ"ך בכל הזדמנות ומאמין אמונה שלמה בכוחו של השטן, כפי שהוא מתבטא בטלוויזיה, בלעיסת מסטיק ובאופנה. הנערים גדלים בבית ללא חשמל, מתקיימים מצדקה, קוראים קומיקס ומתאמנים בהרמת משקולות. הם לא שותים, לא מקללים, לא נוהגים באלימות, אבל מנודים על ידי הקהילה הכפרית הנבערת. כאשר האב מאושפז בבית חולים לחולי נפש, הארבעה נשארים לבד. הם מתקיימים משוד של מכונות משחק ומתקדמים בהדרגה לשוד של תחנות דלק. עכשיו שהאב איננו הם מרגישים שהחלום הגדול שלהם - להיות כמו כולם - הוא פתאום בר השגה.
כאשר אלכסי מאקלה קרא כתבה על ארבעה אחים שזכו לפרסום רב כאשר שדדו תחנות דלק, הוא חשב מיד על סרט. מאקלה אייש בקפדנות את תפקידי ארבעת האחים ואז שלח את השחקנים הצעירים למכון כושר. זה תאם את העלילה, משום שארבעת האחים האמיתיים בילו זמן רב בהרמת משקולות בחצר ביתם, אבל מעבר לזה, הוא מספר, "היתה זו הדרך היחידה לגרום לבחורים לבלות זמן יחד בשמונת החודשים שקדמו לצילומים. היה חשוב שהם באמת יכירו אחד את השני משום שבסרט הם יחד כמעט כל הזמן". ובאמת, הסרט העצוב, המצחיק, המושך מאוד הזה, שהיה להיט גדול בקופות בפינלנד מולדתו, "נהנה מהופעות מצוינות של ארבעה שחקנים כריזמטים", כותב דיוויד סטרטון מ"וראייטי".
פינית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|