|
|
|
 |
מלחמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: רולנדו קולה , לוקה רסטלו , מינו ברברה, אלנה פדרזולי , פטר אינדרגאנד , ריינר מ. טרינקלר
מוזיקה: ברנד שורר |
| משתתפים: אנה גליאנה , סנאד בסיק , ז'אנלוקה גובי , ג'וליאנו פרסיקו |
הופעה ראשונה: שוויץ/איטליה 2002
משך הופעה: 104 דקות
|
|
|
|
1993 בטורינו השלווה ובבוסניה משתוללת עדיין המלחמה. קרלו, מוותיקי מלה"ע השניה, חולה מאוד ובתו אגנס מודאגת. ערב אחד מציע רייף, ידידו הבוסני של דוקטור נארדלי, הרופא האחראי בבית האבות לוותיקי מלחמה שם מאושפז קרלו, לטפל בזקן החולה. שני הגברים, מרקע שונה, מקבוצות גיל שונות, מחליפים סיפורים על המלחמה, על החיים שלהם, מראים אחד לשני תמונות של יקיריהם. רייף אפילו מוציא את קרלו לחצר, מריץ אותו במריצה ומשתובב אתו על הדשא. אבל למחרת מגיע קצין הבטחון של בית האבות ועוצר את רייף, שנכנס לאיטליה ללא מסמכים. כאן נכנסת לתמונה אגנס. היא מרגישה צורך לעזור לפליט שסיכן את כל עתידו בעבור מחווה אנושית. אגנס מוצאת את עצמה אוזרת אומץ וחוצה את הגבול לבוסניה, למדינה שסועה על ידי מלחמה, לנסות ולמצוא את בתו הצעירה של רייף ולאחד את המשפחה ההרוסה הזו.
רולנדו קולה נולד בשוויץ בשנת 1957 להורים ממוצא איטלקי. מאז 1976 הוא עובד כתסריטאי, שחקן ומנהל הפקה. סרטו הארוך השני, "מעבר לגבול", הוא סיפור אנושי, כנה ומרגש על אשה שמגלה להפתעתה שיש לה מצפון חברתי, וכתב אישום חריף אודות האחריות שיש למדינות עשירות כלפי מדינות חלשות יותר. הסרט, שצולם בחלקו בבוסניה, עוסק בהרס ובתקווה, בברוטליות של המלחמה וברגשות הרכים שגם זרים יכולים להרגיש זה כלפי זה. אנה גליאנה היא אגנס מלאת חיים ורגש, וסנאד בסיק הוא תגלית של ממש. הסרט זכה בפרס סרלנד בפסטיבל סרברוקן 2003.
איטלקית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|