|
|
|
 |
אימה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: ג'יי. טי. פטי , ג'פרי אודל , פטריק מקגרו , דין הולנד
מוזיקה: ג'יימס וולקוט, סופוקלס פפוואסילופולוס |
| משתתפים: אדמונד מרסייה , שרה אינגרסון , אנדרו יואיט , קייט פטי , וויין ניקל |
הופעה ראשונה: ארה"ב 2002
משך הופעה: 71 דקות
|
|
|
|
"עמוק באדמה", סרט אימה מרענן, נסיוני, גדוש בהומור שחור ועני בתקציב, צולם פחות או יותר במקביל ל"פרויקט המכשפה מבלייר" בחלק אחר של אותם יערות אינסופיים במרילנד. בזמן שהכוח המניע של "פרויקט המכשפה" היה פטפטת בלתי נלאית, "עמוק באדמה" הוא כמעט סרט אילם, ורק שלושה מקבצים קצרים של דיאלוג קוטעים את השתיקה. ג''יי. טי. פטי, הכותב והבמאי, חוזר אל הימים הראשונים של הקולנוע ומחלק את הנרטיב שלו לקטעים: "פרק 1: אנו פוגשים את וירג''יל מאנובן. החתול הרע שלו ברח".
וירג''יל מאנובן, בשנות ה-70 לחייו, חי בחווה מבודדת ולא מתערב במה שלא נוגע לו. בוקר אחד, כשהוא מחפש אחר החתול הסורר שלו ביערות סביב ביתו, הוא נתקל בזוג צעיר. הוא כמעט משוכנע שמה שהוא ראה זה רצח של ילד. וירג''יל קורא למשטרה אבל השוטרים לא מוצאים את הגופה. הוא מתחיל לחקור את העניין, סובל מסיוטים, ומגיע בסופו של דבר אל בית יתומים מפחיד. מכאן והלאה העניין הופך להיות די לא טבעי...
"עמוק באדמה", שצולם כפרויקט סיום באוניברסיטת ניו יורק, עושה עכשיו סיבוב פסטיבלים מרשים ברחבי העולם. עם תקציב מזערי של 6,000 דולר פטי נמנע מן המהומה הרגילה של סרטי אימה, ובונה בסבלנות ובדיוק משל ציני שמשלב את שגרת היום וסיוטי הלילה. הסיפור המינימליסטי משתמש בתמונות ובצלילים (צעצוע חורק, קומקום רותח) כדי להעשיר את העלילה במינון מדויק של אופי בכל שלב; ופטי, שהיה בן 21 כאשר נוצר הסרט, ממקם את עצמו כקולנוען חדשני, נועז ומבטיח. הסרט זכה בפרס מיוחד של חבר השופטים בפסטיבל הקולנוע העצמאי של בוסטון 2003.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|