|
|
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קולנוע תיעודי |
|
|
|
|
|
OPORTO OF MY YOUTH |
פורטו של ילדותי |
|
|
|
|
|
|
יוצרים: פאולו ברנקו , מנואל דה אוליברה , עמנואל משואל , ואלרי לואזלה בימוי: מנואל דה אוליברה מוזיקה: פיליפ מורל |
משתתפים: ריקארדו טרפה , חורחה טרפה , רוג'ריו סמורה , אנטוניו פונסקה |
הופעה ראשונה: פורטוגל/צרפת 2001
משך הופעה: 62 דקות
|
|
|
|
מי מתאים יותר מגדול בימאיה של פורטוגל, מנואל דה אוליברה, לעשות סרט על עיר הולדתו פורטו, לרגל בחירתה לבירת התרבות האירופאית של 2001? "פורטו של ילדותי" גדוש במוסיקה ובקריינות אישית של אוליברה עצמו, והוא מחווה מקסימה לעברה של עיר ולזכרון בכלל. הסרט לוקח אותנו למסע פיוטי לא בעיר של ימינו אלא בזכרונו של אוליברה. פורטו של הסרט היא עיר של אמנים, משוררים ובוהמינים, עיר שגדושה בהיסטוריה ובהריסות: זכרונות של הליכה לאופרה, של פורץ ששר שירי פאדו, של מאפיה שכונתית מלאה בדון ז''ואנים בעיני עצמם, של נערה אהובה שמתה משחפת. אוליברה מטייל עם הצופים ברחובות פורטו, או ליתר דיוק, פורטו "שלו", ומאפשר לנו להציץ לא רק בעברה הנהדר של העיר היפה אלא גם בשורשיו של אמן גדול.
מנואל דה אוליברה נולד בפורטו ב-1908, ובגיל 95 הוא אחד האמנים הגדולים של הקולנוע העולמי. אוליברה יוצר סרטים כבר מ-1929, אבל בשנים הקשות תחת המשטר הפשיסטי של סלאזר הוא כמעט ולא עבד. הבמאי הותיק, שהיה אתלט ונהג מרוצים בצעירותו, עובד כעת במלוא המרץ, ומאז 1982 ביים 13 סרטים. סרטו "אני חוזר הביתה" זכה לפני שנתיים בפסטיבל חיפה בפרס עוגן הזהב. אומר אוליברה: "לצלם סרט תעודי על פורטו ב-2001 זה בלתי אפשרי משום שהעיר עוברת שיפוץ רחב. אולי עוד אעשה זאת פעם. אבל זה היה דבר טוב, כי זה אפשר לי לחזור אל פורטו של ילדותי, הודות לזכרונות שלי. הזכרונות הפשוטים ביותר שלי קשורים לעיר".
פורטוגזית, תרגום לאנגלית
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|