|
|
|
קולנוע ברזילאי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוצרים: הקטור בבנקו , ויקטור נאבה , פרננדו בונאסי , וולטר קרבלו , מאורו אליס מוזיקה: אנדרה אבוג'ארורה |
משתתפים: לואיס קרלוס וסקונסלוס , מילהם קורטז , מילטון גונקאלבס , איוון דה אלמידה |
הופעה ראשונה: ברזיל 2003
משך הופעה: 148 דקות
|
|
|
|
כמעט שני עשורים אחרי שהיה מועמד לאוסקר על בימוי "נשיקת אשת העכביש", שהתרחש גם הוא בתוך כלא דרום אמריקאי, מגיע הבמאי הקטור בבנקו לשיאים חדשים עם סרט מפתח על פשע ואלימות עירונית. "קארנדירו" אינו סרט כלא קונבנציונלי, משום שקארנדירו לא היה כלא רגיל. בלב סן פאולו, בתוך חומות בטון מוזנחות וצפופות, נדחקו כ-7,000 אסירים, ובהעדר מספיק סוהרים השליטו חוקים משלהם ויצרו חברה אפוקליפטית, ששקפה את כל המצוקה החברתית של סן פאולו. זמרים מפורסמים נתנו שם קונצרטים, נשים הגיעו לביקורי התייחדות בתוך התאים, סמים וכלי נשק היו זמינים לכל דורש.
אל הגהנום הזה הגיע דרוזיו וארלה, רופא צעיר ואידאליסטי, שנשלח להקים תכנית למניעת התפשטות איידס בכלא. ביומו הראשון שם הוא כבר עד לקטטה אלימה. וארלה מצא עצמו נמשך אל העולם שמצא בין החומות, נמלא חמלה כלפי האסירים, ובסופו של דבר בילה בכלא 12 שנים בנסיון לעזור, למרות העדר מוחלט של משאבים ומתקנים. הסרט מבוסס על ספרו, שהפך מיד לרב-מכר.
הקטור בבנקו, מבכירי במאיה של ברזיל, פגש את וארלה כאשר הרופא עזר לו להתגבר על מאבקו עם מחלת הסרטן, והמפגש בין השניים מעניק איכות מיוחדת לעיסוק המרגש שלו בנושאים של חיים ומוות. בבנקו אינו נסחף אחר הצד הקשה של הסיפור ומשלב בו הומור, מלודרמה, אפילו רומנטיקה. הוא יוצא עם המצלמה אל מחוץ לחומות כדי לספר על חייהם של גיבורי הסיפור ומשחרר את הסרט מן הקלסטרופוביה שאופיינית לסרטי כלא. התוצאה היא סרט אמנותי, רגיש ופוליטי ש"מכה בצופה כמו מכת אגרוף בבטן" (וראייטי).
פורטוגזית, תרגום לאנגלית
התסריט עפ"י ספרו של דרוזיו וארלה "תחנת קארנדירו".
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|